חוק ההסדרה או איך סידרנו לעצמנו אפרטהייד

חוק ההסדרה אושר בכנסת ביום שני ברוב של 60 חברי כנסת מול 52. החוק מאפשר למדינה להכשיר בדיעבד השתלטות על קרקעות פרטיות של פלסטינים בשטחים. למעשה אין בחוק הזה שום חידוש. בפועל מדינת ישראל פועלת בשטחים על פי עיקרון גורף וקונסיסטנטי—כל מה שהמתנחלים עושים הוא חוקי, לגיטימי וציוני. נכון שבג"ץ מתערב לפעמים ומצווה על הריסת בתים או על פינוי מאחז כזה או אחר, אבל ההתערבויות הללו הן בבחינת טיפה בים. אם נאסרת הפקעה אחת, תבוא אחרת—גדולה ממנה—תחתיה. אם פונה מאחז בלתי חוקי אחד, יקומו אחרים, גדולים ממנו, תחתיו–מאחזים שאי-חוקיותם חוקית בעיני הרשויות. בפועל, מדינת ישראל פועלת אל מול המתנחלים על פי עקרון החשיבה ברוורס. תחילה עושים המתנחלים כטוב בעיניהם. אחר כך מוצאת מדינת ישראל דרכים להכשיר את השרץ. כשמסתכלים על התמונה הכוללת, ההפרעות הנדירות של בג"ץ למעבר שיירת הסיפוח שוליות. הכלב נובח לעתים רחוקות. השיירה עוברת באין מפריע. בפועל, על אף החוק הבינלאומי, על אף עקרונות הצדק והשכל הישר, קיבל בג"ץ את עיקרון הלגיטימיות של הסיפוח. מותר לגזול אדמות פלסטיניות, כי אין דבר כזה, אדמות פלסטיניות. אלא "אדמות ציבור"—איזה ציבור? ציבור המתנחלים. כשבג"ץ מתערב הוא מתערב בשם ההגנה על קדושת הרכוש הפרטי, טובל במי זכויות הקניין ושרץ הסיפוח בידו. מה שחשוב בסופו של דבר הוא השרץ. והשרץ משגשג.

גם בדיון בכנסת, נשכחה שאלת הרכוש הפרטי, שהיא לכאורה סלע המחלוקת. השר אופיר אקוניס הכריז על החוק הזה כעל הביטוי לזכותנו על הארץ. "הוויכוח הוא על הזכות הבסיסית שלנו על הארץ הזאת. אנחנו מצביעים לא רק על חוק ההסדרה, אלא על הקשר בין העם היהודי לארצו. כל הארץ הזאת היא שלנו." לכאורה, תאמרו, חוק ההסדרה אינו הצבעה על זכות העם היהודי על ארצו. לכאורה הרי הוא עוסק בזכויות קניין פרטיות. בפועל, מבהיר אקוניס, פירושה של זכות העם היהודי על כל ארצו הוא ההיתר להתעלם מכל זכות, קיבוצית או פרטית, של העם האחר ("הבעיה הדמוגרפית") המצוי כאן. אם לנו יש זכות, במילים אחרות, לאחרים אין. חוק ההסדרה לא המציא את העיקרון הזה; כל ממשלות ישראל אוששו אותו, אם לא בהצהרותיהן, כי אז במעשיהן. החוק פשוט נותן ביטוי, גס ובוטה, למציאות בשטח. שימו לב לדבריו של חה"כ אייכלר, מתומכי החוק. בדבריו מצא לנכון לשבח את תושבי עמונה שהתפנו ללא מהומות (!) לדבריו. למה ראויים גזלני אדמות, שהקימו יישוב שמלכתחילה ידעו כי בחטא ובמרמה יסודו, לשבחים? משום שבמדינת המתנחלים (הידועה גם בשם מדינת ישראל) כל רמז לכך שגם ללא יהודים-מתנחלים יש זכויות הוא שערורייה מוסרית. נכונותם של מפירי-החוק לכאורה מעמונה להבליג (יחסית) על מידותיהם ולא להתנגד לרשויות החוק, היא אקט של הקרבה-עצמית למען המטרה הגדולה. איזו מטרה? חוק ההסדרה, החוק שאומר את מה שהכול חושבים: אין דין ואין דיין לפלסטינים. העמידה שלהם על זכויותיהם היא קנטרנית. הגיע הזמן לעצור אותה.

יותר מן החוק (המסלק מכשול שולי במירוץ הסיפוח) מה שחשוב הוא אובדן הפחד מתגובת העולם ומדעת הקהל. ממשלת נתניהו, חוסה בצילו של האטד הגדול מוושינגטון, דונאלד טראמפ, אינה פוחדת יותר ממה יגידו. היא וודאי אינה פוחדת מן האופוזיציה הממשיכה, מגרונו של יצחק הרצוג, להשמיע אזהרות שמבטאות את השותפות הרעיונית עם הימין. להרצוג, כך נראה, אין בעיה עקרונית עם שרץ הסיפוח ועם האפרטהייד הכרוך בעקביו. מכל מקום לא הרס הצדק הוא שבוער בעצמותיו. חשוב לו שתישמר מראית העין החוקית שאותה מתחזק בג"ץ. למה? כי עכשיו "יצאו כתבי אישום בינלאומיים נגד חיילים וקצינים יהודים וישראלים". עזבו אתכם מפלסטינים. יהודים, יהודים בסכנה. געוואלד. עם אופוזיציה כזאת, הימין יכול לישון בשקט.

 

  1. התפרסם בידיעות אחרונות 8.2.17

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s