מראה מראה שעל הקיר

מה הסיבה לקרקס האו טו טו בחירות שנתניהו יוזם בימים אלה? בפעם האחרונה שנתניהו התחיל מהלך כזה, תמוה, לא מובן, לכאורה מופרך, זה אכן נגמר בבחירות. ב2015 נתניהו הלך לבחירות—בטענה שלבני ולפיד חותרים תחתיו. הוא הלך לבחירות על אף שכל התחזיות ניבאו לו כישלון או לפחות צמצום בכוחו. בדיעבד ברור למדי שנתניהו הלך לבחירות כדי למנוע פגיעה בשופרו, העיתון "ישראל היום". הפעם הוא מאיים ללכת לבחירות בגלל תאגיד השידור. גם הפעם הסיבה נראית לא סבירה. בגלל תאגיד השידור מפרקים ממשלת ימין העושה כרצונה (או ליתר דיוק כרצונו)? שותפיו לקואליציה מתקשים להבין. אבל דומה שהפעם אין סיבה נסתרת. נתניהו אכן מוכן ללכת לבחירות בגלל "התקשורת". כי התקשורת היא קורה בעינו של ראש הממשלה. היא האיום הקיומי התורן. היא מאיימת על סלע קיומו. צייתנית וקונפורמיסטית ככל שתהיה, התקשורת הישראלית עדיין אינה צייתנית וקונפורמיסטית דיה. עד שלא תיבנה מחדש בצלמו ובדמותו של השופר הראש-ממשלתי, לא ימצא נתניהו מנוחה.

מי שרוצה לדעת היכן דברים עומדים, יכול להקשיב שוב ל"ראיון" שניהלו "העיתונאים" שמעון ריקלין וטל מאיר עם שרה נתניהו בערוץ 20 עם אשת ראש הממשלה שרה נתניהו. הניחו לחנופה, לפלגי שמן הזית הזך שבהם עטפו השניים את המרואיינת, והטו אוזן לדבריה. שוב ושוב ושוב הבהירה הגברת נתניהו שהכול במדינה יכול היה להיות דבש, לולא התקשורת. התקשורת הישראלית המאוסה משסה, פוגעת, משקרת, מעוותת את המציאות הנפלאה. לו רק הייתה לנו תקשורת ראויה (כלומר "ישראל היום") היה כל הטוב, שהביאו בני הזוג המלכותי לעם היושב בציון, גלוי  לכל עין. האובססיה הזאת, כך נראה, משותפת לשני בני הזוג. כשהם מביטים במראה שעל הקיר מידי בוקר ותוהים מי היפה בכל העיר, המראה התקשורתית משמיעה לעתים קולות צורמים. יש להחליף אותה אפוא. יש לפקח עליה בשבע עיניים עד שתאמר בקול ברור וצלול: אין יפים כראש הממשלה וכרעייתו. במציאות האלטרנטיבית שבה חיים נתניהו ואלילו דונלד טראמפ, הדבר היחיד המונע מן העולם להיות גן עדן הוא הביקורת, כלומר התקשורת. אין ביקורת, אין בעיות. כלומר יש, אבל למי אכפת.

מאליו מובן שאין למהלך הזה דבר וחצי דבר עם זכויות העובדים. תהליך בניית התאגיד אכן כרוך במהלכים בעייתיים. הוא אכן כרוך בפגיעה בזכויות עובדים ובהעסקתם מחדש בתנאים טובים פחות. אלה דברים ראויים לגנאי שיש לתקן. אבל מה הסיכוי שזכויות העובדים הן שמטרידות את נתניהו? ממתי אכפת לראש הממשלה ניאו-ליברלי מזכויות עובדים? זכויות העובדים הן תירוץ; הן עלה תאנה שנועד להביך את משה כחלון בשם חברתיות שמעניינת את נתניהו כשלג דאשתקד. לזכותו של כחלון ייאמר שהוא לא בלע את הפיתיון הזה. אם רוצים לפתור את בעיות התעסוקה של העובדים, לא צריך לבטל את הקמת התאגיד (שבין אם אתם מתלהבים ממנו ובין אם לאו, הוא היה, להזכירכם, רעיון של ממשלת נתניהו). מספיק לפתור את העוול שנעשה לעובדים.

תאוות השררה חסרת הגבולות של נתניהו, הרצון להשתלט על כל פינה בתמונת העולם של נתיניו הלא-צייתנים-דיים, מתחזקת בזכות סופו של המהלך הקודם. אז לקח נתניהו לכאורה סיכון. בדיעבד הסתבר שלא רק נתניהו אלא גם רבים ממצביעיו חיים במציאות אלטרנטיבית. הכוח שהעניקו לו—לו אישית, יש להודות—משכר. ממה עליו לחשוש? בוחריו, הוא בטוח, יעניקו לו גם הפעם את האמון שהוא מבקש, קל וחומר כאשר הוא נלחם למענם בתקשורת השמאלנית המרושעת המתעקשת, לעתים נדירות יותר ויותר אמנם, לטעון, כי לא הכול נפלא במלכות השמים של נתניהו. ואם באותה הזדמנות גם יושתק הדיון בחקירותיו של ראש הממשלה החברתי, בנהנתנותו חסרת הגבולות ובעסקיו שמשני עברי הקו הפלילי, מה טוב.

  1. התפרסם בידיעות אחרונות 20.3.17

3 replies »

  1. אני אומר ככה: הכל נכון והייתי מוסיף נקודה שמפספסים: היעלמותה של הבושה. חגיגת הרשתות החברתיות הביאה לכך שבני אדם קיבלו מצד אחד אפשרות להביע את דעתם בצורה גלויה וחופשית ומצד שני בשל הצורך בהרמת סף הגירוי הולכת ונעלמת הבושה. מה שהיה לא תקין ולא נימוסי ולא ראוי בעבר היום הוא נחלת הכלל. כל מדינה – החל בסין דרך אמריקה ודרום אמריקה אפריקה וכלה בישראל – הבושה נעלמת ובקצב רצחני. זה בסדר לקחת שוחד זה בסדר לגנוב זה בסדר למכור את אמא שלך – כי בעקבות תפוצת הרשתות מסתבר שכולם עושים זאת! אז אין מה להתבייש…
    זה טוב? זה רע?
    בעיקרון כמה שיותר שמש חודרת ומאירה את פינות האנושות האפלות – טוב יותר.
    גם אם התהליך ממש לא נעים ואף כואב ביותר לעיתים… לא?

    אהבתי

  2. ובינתיים, ביקום מקביל, שודר (בערוץ 2) טקס פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה.
    חדשות ערוץ 10 זכו בפרס מהדורת החדשות; "לונדון את קירשנבאום" זכתה בפרס תוכנית האקטואליה;
    ובפרס תוכנית התחקירים זכתה "המקור" של רביב דרוקר וברוך קרא.
    ואפשר היה לראות ולהרגיש את האמת (היפוכה של תעמולת רוה"מ ופמלייתו):
    שיש לנו בארץ (גם) תקשורת במיטבה:
    אמיתית, אמיצה וראויה להערצה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s