נתפסו בקלקילייתם

ובכן רבותי, למה אסור לבנות עוד דירות ובתים בקלקיליה? יש סיבות רבות. הסיבה הראשונה היא עיקרון השוויון. בראיון ברדיו ביום שני, הבהירה חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי כי לא עצם הבנייה לערבים היא הבעיה, אלא עיקרון השוויון. הערבים, מתרבים וזקוקים לקורת גג. זה עצוב, אבל אלה החיים. מצד שני, כך מועלם רפאלי, הנשמע כדבר הזה—אישורי בנייה לערבים ולא ליהודים? ידוע לכל ששלטונות הכיבוש העבריים מפלים ערבים לטובה. הערבים בשטחים מוצפים באישורי בנייה ובמשאבים. יש להם, אחרי הכול, לובי חזק מאד בכנסת ובממשלה ובמערכת הביטחון. הם שולטים בחטיבה להתיישבות. בזכות הלובי הזה, הם נהנים מזכויות יתר בשטחים. מספיק לטייל בחבלי הארץ שמעבר לקו הירוק ולהתרשם מן השגשוג של היישובים הערבים ולעומתו הדלות והעליבות של היישובים היהודים המשוועים לתומך ואין מושיע. אה לא? הטיעון הבא. את הטיעון הבא השמיע ראש מועצת שומרון יוסי דגן. התכנית להתיר 6187 יחידות דיור (זה המספר שאושר על פי המסמכים ולא, כפי שטען הספין 14000) בעיר גדולה שבשליטתנו (שטח C) היא פרס לטרור. מקלקיליה, טען דגן, יצאו לאחרונה "כל כך  הרבה פיגועים רצחניים". לקלקיליינים נתנה רשות לבנות "בנייה ערבית (!) 50 מטר בלבד מגדר הביטחון". נכון שעל פי דבריו של שר הביטחון, איש השמאל הקיצוני אביגדור ליברמן, "קלקיליה הייתה אחת הערים השקטות בכל גל הטרור האחרון זהו (6187 יחידות הדיור שאושרו) חלק מתכנית 'מקלות וגזרים'", אבל מה השמאל (ליברמן ופיקוד צה"ל) מבין בביטחון? והאימה מיישוב ערבי ליד גדר הביטחון! הרי לא יעלה על הדעת שיישוב ערבי יהיה בסמוך לגדר, או אפילו, נאמר, שגדר ביטחון תחצה יישוב ערבי. אה יעלה? קלקיליה עצמה עטופה בגדר ביטחון? רגע, ו"ההתרחבות" של קלקיליה היא בעצם בשטח C? נו טוב, אז לטיעון הבא. הטיעון הבא הוא שלא זכור לנתניהו. זהו טיעון שראש הממשלה מרבה להשתמש בו לאחרונה בחקירותיו השונות. עתה גלש הטיעון גם למקומות אחרים. נתניהו הצהיר שאכן זכור לו איזה דיון בקלקיליה, אלא שכרגיל המספרים פרחו מזיכרונו. עכשיו כשצעקות הקוזק הנגזל מן הבית היהודי עלו בחלונות הבית ברחוב בלפור, נזכר ראש הממשלה שלא זכור לו. הבעיה היא שמסמך שהודלף לעיתונות מעיד כי דיון התקיים בקבינט ומספרים אפילו הוזכרו בו (קיבולת "נומינאלית פוטנציאלית"—כלומר לא ריאלית–של 14381 יחידות לעומת "קיבולת ריאלית" של 6187 יחידות). לא עבד. הלאה. קבלו את הטיעון האולטימטיבי, הג'וקר בחפיסת הקלפים של ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני מבקש להזכיר (אה הזיכרון; מנגנון מופלא!) מה קרה בפעם האחרונה שעירערו על ממשלת ימין מהימין. אין טעות גדולה יותר מהצעד הזה, ואני בטוח שלא נחזור עליה." הטיעון הזה הוא שילוב של "הסמוך" (אל תשאל שאלות, סמוך) המיתולוגי ושל חזיונות האפוקליפסה מבית המדרש של דוברות נתניהו. קודם כל, זה לא נכון, שנית, אני לא זוכר, שלישית, אין לכם בעצם ברירה. יכול להיות שאני לא משהו. יכול להיות שהחלטתי ברגע של חולשה לעשות משהו רציונאלי יחסית (קורה—אם כי לא לעתים קרובות, תודו), אבל אני כל מה שיש לכם. אם תהינו לערער על צעד מצעדיי, תובילו את המדינה (וחשוב מזה, את הימין) לתהומות האופל הנוראיים של שלטון השמאל. אי אפשר שלא להיזכר בדברי האטד ממשל יותם: לא כייף לחיות תחת שלטון האטד, אבל אם תמאנו, תצא אש מן האטד ותאכל אתכם. נתניהו יצמצם אפוא את מספר האישורים למינימום, יוסיף עוד יחידות דיור למועצת שומרון (זאת אחרי הכול הייתה המטרה העיקרית של תרגיל השוד-ושבר) ויציג את בוז'י כקוקסינל. או אז תשקוט הארץ ארבעים שנה. אולי. תם נאום ההגנה.

התפרסם ב21.6.17

1 reply »

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s