אבי גבאי: מנחית בכל הכוח במגרש שלו

הצופה המשתאה מן הצד אינו יכול שלא לתהות על התבטאויותיו של אבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה. מה למשל הביא אותו להשיב כך על שאלת סטודנטית, שחשה שמהלכיו מרחיקים אותה ממפלגתו? "ב97 המצלמה תפסה את ביבי אומר, 'השמאל שכח מה זה להיות יהודים'; את יודעת מה השמאל עשה בתגובה לזה? שכח להיות יהודים". כלומר, מישהי הרימה לגבאי להנחתה, וגבאי הנחית בכל העוצמה; במגרש שלו. מילא ביקורת על התנהלותה של מפלגת העבודה—זה צפוי ואפילו רצוי; מילא קביעה שהשמאל התרחק מידי מן המסורת. נניח. אבל ההזדהות המלאה עם אחת מן הבזויות בלחישותיו של ביבי—התבטאות המוציאה קבוצה שלמה אל מחוץ למחנה—והצדקתה בדיעבד, מעוררת תמיהה. לא יהודים? עד כדי כך? בואו ניקח את קודמו של גבאי בתפקיד, בוז'י הרצוג—נכדו של רב חשוב, אדם המצהיר על עצמו שהוא מסורתי, מכיר היטב את המקורות היהודיים ומקפיד על הרבה יותר מצוות מביבי מלך היהודים. האם הוא יהודי פחות מגבאי? ספק גדול. מה שהופך את בוז'י ללא יהודי על פי משנתם של ביבי וגבאי אינו מידת המחוייבות שלו למסורת ישראל, אלא מידת המחוייבות שלו לערכיו הפוליטיים של הימין. מבחינה זאת, גבאי ללא ספק יותר יהודי מהרצוג.

מה גורם לגבאי להתבטא בצורה כזאת (ובשלב זה קשה לראות בדבריו חריגה; זאת הנורמה הגבאית)? אפשרות אחת, המושמעת בפי תומכיו ההולכים ומתמעטים ב"בייס", היא שגבאי פועל במחשבה תחילה. גבאי חכם, ובחכמתו כי רבה, הוא מבצע עוד אחד מן המהלכים המתוחכמים של מנהיגי העבודה שנועדו לחבב אותם על הימין. כיוון שסיסמת הימין בימים אלה היא, "הכה בשמאלנים ותציל את ישראל!" (או לפחות תזכה באותה משאת לב נכספת של פוליטיקאים מחוץ לליכוד—"לגיטימציה"), מכה גבאי בשמאלנים. המאמר שלך, יאמרו לי, הוא בדיוק מה שגבאי הערום רוצה. אתה תגנה אותו והמוני ימנים יזרמו באוטובוסים לקלפיות וישימו בהן את הפתק הנכון. הו הא מי זה בא? ראש הממשלה הבא. או לפחות שר האוצר הבא. אולי. אפשרות אחרת, פחות מתוחכמת, היא שגבאי לא אומר את מה שתומכיו הפוטנציאלים בימין רוצים לשמוע, אלא את מה שהוא באמת רוצה להשמיע. גבאי הוא איש ימין שהשתלט על מפלגת העבודה ואומר את אשר עם ליבו. דעותיו הן איפשהו בין הבית היהודי לליכוד וכאשר הוא נשאל, הוא מבטא אותן ללא הרבה גינונים.

אני מניח שגבאי אכן פועל בעצת הספינדוקטורים ההו-כה-מתוחכמים שלו. הרחק את עצמך מן השמאל בכל מחיר. מצביעיך בבייס יצביעו בשבילך בכל מקרה. מטרתך היא להעביר אליך קולות מן הימין. נתעלם לרגע מן העובדה שהשיטה הזאת נוסתה כבר עשורים ומלבד במקרה של רבין—שעבר מהפך אמתי ולא פעל כספין–לא הניבה פרות מרשימים. מהלך מן הסוג הזה אמור היה לנפץ ציפיות ודעות קדומות, תרבותיות ופוליטיות: חשבתם שכל איש שמאל הוא בהכרח אשכנזי תל אביבי שונא דת ואנטי-ביטחוניסט? טעיתם. אפשר להיות איש שמאל, ללא ההיבטים הזהותיים הללו, שמרחיקים אתכם. אפשר להאמין במהלך מדיני הוגן, בהפרדת הדת מן המדינה, בשוויון ובצדק חברתי גם אם אתה ירושלמי מסורתי המחוייב לחלוטין לביטחון. כדי שהמהלך הזה יעבוד, גבאי היה צריך להבהיר שאיש שמאל יכול להיות ציוני אדוק ולא להזדעזע מכך שזוהייר בהלול אינו ציוני (וכי למה יהיה ציוני?). אדם יכול להאמין בביטחון ישראל ולהתנגד להקמת התנחלויות, שאינן מאפשרות שום הסדר. אדם יכול להיות יהודי ובה בעת חילוני גמור המתנגד להדתה. אלא שגבאי אינו מייצר מצג מורכב כזה. הוא מייצר מצג פשוט וקוהרנטי לחלוטין של איש ימין. נכון, זהו איש ימין שמתנגד לשחיתות, אבל השחיתות של ממשל ביבי היא ממילא לא חלק מן האג'נדה הימנית, אלא צפרדע שמצביעי הימין מוכנים לבלוע. כיוון שכך, אנו חוזרים לקביעה התלמודית הנאה: כל שהוא כביצה ביצה טובה ממנו.

התפרסם בידיעות אחרונות 15.11.17