ממליץ לוותר על ההמלצה

הסיבה המשמעותית ביותר להתנגדות לחוק ההמלצות הייתה שהוא נועד להיות חוק התפור אישית למען ראש הממשלה בנימין נתניהו ושהעיתוי שלו הדיף ריח חזק של מאמץ לסייע לעובד ציבור מסויים מאד המצוי בחקירה. משעה שהעניין הזה סולק, אין עוד סיבה להתנגד לחוק הזה. הרעיון שהמשטרה מהווה אינסטנציה שלחוות דעתה בעניין הגשת תביעה אמור להיות משקל כלשהו הוא בעייתי בלשון המעטה, ולא משנה עד כמה המשטרה קולעת לדעת הפרקליטות (האם רוב ההמלצות "נזרקות לפח" כדברי נתניהו, או שברוב המקרים הפרקליטות אכן פותחת תיק חקירה כפי שהמליצה המשטרה). במדינה מתוקנת מצוי גורם אחד המחליט אם יש די ראיות לפתיחה בהליכים—הפרקליטות. לשם כך נוצרה ולשם כך ניתנו לה הכלים והסמכות לפסוק.

ניסיון העבר מעיד שבמקרים לא מעטים (ואיני רוצה להתווכח כרגע על אחוזים) הפרקליטות לא קיבלה את המלצת המשטרה. התוצאה של הכפילות הקיימת עכשיו, היא שבין מתן "ההמלצה" המשטרתית, שהיא להזכירכם לא יותר מדיעה של גוף שאין לו סמכות להחליט, להחלטת הפרקליטות מתקיימת תקופת ביניים שבמהלכה החשוד משלם מחיר ציבורי, על אף שבסופו של דבר הוא עשוי לצאת בלא כלום. החוק העדכני קובע שהמשטרה לא תוכל להעביר מיוזמתה המלצות בכתב נגד חשודים, אלא לצרף מסמך המסכם את מכלול הראיות בתיק. החוק קובע גם שבמקרה של חקירת עובד ציבור לא תוכל המשטרה להעביר המלצות בכתב, אלא אם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יבקשו זאת ומטיל עונש על עובדי ציבור שיביאו לפרסום סיכומי החקירות ללא סמכות. כל זה מתקבל לחלוטין על הדעת. לא הייתה סיבה להעניק למשטרה את הכוח שהיה בידיה עד כה. המשטרה היא גוף חוקר. עליה להגיש את תוצאות החקירה ולצאת מן התמונה. כך ראוי. חזקת החפות היא אחת מן הזכויות הקדושות בכל מדינה דמוקרטית וכל פגיעה בה מסוכנת. משעה שהוחלט על פתיחה בהליך פלילי, צריכות לחול על החשוד המגבלות הקבועות בחוק. עד אז הוא בחזקת חף מפשע והניסיון לומר מה עתידה הפרקליטות להחליט לדעת מאן דהו הוא לא יותר מרכילות.

פתחתי בקביעה שלא ראוי היה לפתוח ביוזמה בזמן ובהקשר שבו נפתחה, משום שכל מטרתה הייתה לסייע לנתניהו. אבל בעצם אם החוק ראוי—והוא ראוי בעיניי–מדוע לא להחיל אותו גם על בנימין נתניהו? התשובה לכך מצויה הן במישור העקרוני והן במישור הפוליטי. עקרונית, לא מדובר באי צדק מהותי. כאשר החליטה המדינה שיחסי מין בהסכמה בין בגירים בני אותו המין, אינם עבירה, אכן לא היה הגיוני וצודק להרשיע "עבריינים" שפעלו לפני השינוי המהותי הזה בתפיסת הצדק. לא זה המצב במקרה הנוכחי. השאלה אם לאפשר למשטרה להגיש המלצות היא במהותה פרוצדורלית. היא קשורה לנהלי ממשל תקין ולהפרדה בין רשויות שונות ולא לתפיסה אחרת של צדק. גם במצב הקיים זכויותיו הבסיסיות של הנחקר נשמרות. המחיר שהוא משלם הוא ציבורי ולא משפטי. בסופו של דבר קובעת הפרקליטות אם תפתח חקירה ובית המשפט אם יש להרשיע את הנאשם או לזכותו. העניין השני הוא פוליטי. אנשי ציבור—קל וחומר ראש ממשלה—פועלים בתוך סביבה שהם מודעים לה ובמידה לא מעטה הם אלה שאפשרו אותה. העיקרון של חקיקה ברוורס הוא עיקרון מסוכן, משום שהוא מעלה את החשד שהסיבה לשינוי בחוק אינה עניינית, אלא אישית. בכל מה שקשור לאנשי ציבור—בעלי המאה והדעה—יש להיזהר ממהלכים שייראו כניסיון להפעיל את המערכת לטובתם. אם החליטו המחוקקים לשנות נוהל, ראוי שלא ייראה שהכלל הזה נועד לשרת אותם. ולבסוף, אי אפשר להתעלם מן האווירה השוררת מסביבה לנתניהו, אווירה של צפצוף ארוך על החוק והדמוקרטיה. מבחינה ציבורית, נתניהו איבד את הזכות ליהנות מן הספק. כשמוציאים אותו מן התמונה, החוק ראוי. אני תומך בו.

התפרסם בידיעות אחרונות 27.12.17

8 replies »

  1. מאוד שטחי. זה עדיין חוק שמגן רק על אנשי ציבור – דהיינו המחוקקים ומקורביהם. החוק לא עבר את המסלול היאה של חוקים מעין אלו – דיון ציבורי, ועדהת חוקה ומשפט וכו'. החוק יסייע לנתניהו לומר ההמלצות – אין לשים לב אליהן מכיוון שפרט אלי הן הוכרו בחוק כלא ראויות.

    אהבתי

  2. הם אינם האוייב – אך יש להתנגד לחוק שמיטיב עמם בוודאי בנושא זה. הדיון הציבורי אינו בנושא החוק אלא בנושא המחוקק. אתה מתייחס לתגובתי כאילו היא מונעת ע"י מחנאות – חבל.

    אהבתי

  3. הטיעון מצויין כטיעון תיאורטי הבעיה היא הקונטקסט. (כדי לא להשתמש בדימויי 1933 – תמיכה בחוק שמגביל את אזורי זריקת אסירים ממטוסים בארגנטינה של 197x). החוק נולד בחטא, התהליך לא ראוי, הקונטקסט ברור, השימוש הוא ע"י המאפיה הנתניהוהית, נותנת הטבות רק לשכבה המחוקקת והשלטת. הכלים קיימים – עובדה (+פרקליט מלווה) הסמכות – מה הקשר – הם נותנים המלצה – הפרקליטת מחליטה על העמדה לדין השופט מאשים/מזכה.

    אהבתי

  4. בערך בשנת 80, נתבקשתי כמהנדס צעיר לבדוק רעיון של סופר ידוע שהגה מערכת אנרגטית המבוססת על פרפטום מובילה. חקרתי , כתבתי והוספתי סיכום: העסק לא עובד ויש לדחות אותו. מכיון שאותו סופר היה מקורב למנכ"ל, התבקשתי ע"י הבוס שלי דאז להעיף את הסיכום ולהגיש רק את הניתוח ההנדסי. מגוחך?
    האם אתה סבור שבמחלקת החקירות של משטרת ישראל עובדים אנשים חסרי הבנה בחוק? ייתכן שישנה מערכת שיקולים בפרקליטות שיגרמו לה למחוק או לשנות המלצה, אבל בכלל אין ביטחון שהצדק עמה. חסימה של בעל מקצוע מהבאת פירות עבודה לידי ביטוי מסכם מסרסת, ובהמשך תוביל לרידוד איכות החקירה ואולי החוקרים. לשם מובילים מגישי החוק. חשוב שתתפרסם ההמלצה במשטרה בחתימת בעל הסמכות שם ועוד יותר חשוב שתתפרסם המלצת הפרקליטות באותו עניין בחתימת בעל הסמכות שם. ודי להזכיר כאן את מקרה רות דוד מהפרקליטות .

    אהבתי

  5. מסכים,, המלצת המשטרה,, היא המלצה שעוזרת לפרקליטות למיין את החומרים
    דווקא בגלל שהחוקרים בכל הרמות במשטרה, מבינים מעט , אפילו, בחוק, הם מסוגלים לומר לפרקליט "מבדיקתי את החומר נראה לי שיש/אין טעם בהגשה למשפט מהטעמים הבאים,,, הפרקליט שקורא את ההמלצה(ובדרך כלל, הפרקליטים המקבלים את החומרים לומדים להכיר את האנשים מהם מגיעים החומרים המוממלצים או לא) ומתייחס לכותב, יכול לחסוך לעצמו עבודה, אחרת צריך לקרוא את כל התיק מחדש , להשקיע זמן מחשבה, ועוד
    במצב המוצע, יהיה עיכוב, אבל לא יותר מזה
    לא שזה משהו להקל ראש בדבר, אבל גם כאן לדעתי ימצאו דרכים בהם החוקר יצליח להעביר דעתו בקצרה לפרקליט,,

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s