מבחינת החמאס עצם שליטתנו כלא מוסלמים על חלק כלשהו מאדמת פלסטין, או מאדמה מוסלמית אחרת, הוא שערורייה מוסרית ודתית. החמאס אינו מעוניין בשלום עם ישראל. הוא מעוניין בחיסולה כישות ריבונית. לכל היותר הוא מוכן להפסקת אש זמנית שתאפשר לו להתחזק. הגישה הזאת, והמעשים הנלווים לה—השקעת חלק הארי מכספי הסיוע בפיתוח היכולות הצבאיות של חמאס והזנחה פושעת של כל הבט אזרחי ברצועה, לגיטימציה לטרור ושימוש תכוף בו—אינה יוצרת בצד הישראלי לא אמון ולא מוטיבציה. נכון שישראל אינה מעוניינת באמת להגיע להסכם גם עם פלסטינים מתונים בהרבה. נכון שגילויי הומניות כלפי הצד הפלסטיני אינם מדרכה: מבחינת רבים מתושבי ישראל, הפלסטינים (משני עברי הקו הירוק) אינם זכאים לרגשות האנושיים הבסיסיים של חמלה והתחשבות. אבל החמאס מהווה מבחן קשה גם לעמים אמפתיים ותאבי שלום מאתנו. כשהשכן מבקש לחיות אתך בשלום, לפחות חלק מאנשיך ירצו להיענות לו. כשהוא מייחל לקיצך או לגירושך ובה בעת תובע ממך להעלים עין מן האיום שהוא מאיים עליך במוצהר, כשהוא תובע להעניק לו הקלות, בשם הומניזם שהוא עצמו אינו מאמין בו, רק אנשים הבטוחים שהאיומים הם איומי סרק או שיש בהם נכונות נוצרית להושיט את הלחי האחרת, ייענו לתביעה. במדינת ישראל אין אנשים כאלה. ישראל נסוגה מרצועת עזה בתקווה שהיעדר החיכוך היומיומי בין אוכלוסייה כבושה לצבא כיבוש יביא לרגיעה בדרום (וכדי להפחית את הביקורת הבינלאומית עליה). חשוב לזכור שאין "כיבוש" ברצועה. הרצועה היא חבל ארץ עצמאי במידה רבה, המתנהל כמדינה, ללא התערבות בענייניו הפנימיים. יש לו גבול עם שתי מדינות ולא עם אחת—עם ישראל ועם מצרים. שתי המדינות הללו שותפות לעמדה שעזה היא מדינת אסלאם קיצוני המהווה איום עליהן. זה לא נובע משותפות רעיונית ישראלית-מצרית, אלא מריאל פוליטיק. ישראל אמנם מאפשרת הכנסת סחורות ושירותים, שבלעדיהם תתקשה האוכלוסייה בעזה להתקיים, אבל כפי שמלינים אנשי עזה, ההזרמה הזאת נעשית במשורה ואינה מאפשרת חיי רווחה. שתי השכנות, לא רק ישראל, מונעות מעזה לקיים קשרי סחר עם גורמים חיצוניים ובלעדיהם, חיים אנשי עזה בבית כלא גדול. בין אם הם תומכים בחמאס ובין אם לאו, מצבם של אנשי עזה מזעזע, כשם שמצבם של אנשי קוריאה הצפונית מעורר זעזוע וכשם שמצבם של רבים מאנשי העולם מזוויע, משום שהם נשלטים על ידי משטרים עריצים ששלום נתיניהם מצוי בתחתית סדר העדיפויות שלהם.
המהלך החמאסי האחרון נובע יותר מן ההדרדרות הקשה במעמדו במערב ובעולם המוסלמי: שחלקים ממנו, ובכלל זה הרשות הפלסטינית ומצרים, איבדו אחרי הופעת דאעש כל חשק לתמוך בעוד כוח אסלאמי קיצוני. הוא אינו התפרצות ספונטנית בתגובה למצב ההומניטרי ברצועה. חמאס מנסה אמנם להעביר את כל האחריות במצב "לכובש", לישראל. אלא שישראל שוב אינה הכובשת ברצועה. היא מדינת אויב והיא אינה נושאת באחריות למצב ברצועה (אם נתעלם מאחריות החמאס עצמו, מצרים, כאמור, נושאת באחריות בדיוק באותה מידה). למה מופנה כל הזעם לעבר ישראל ולא כלפי מצרים או הרשות? אולי משום שישראל היא האשם המסורתי בכל תחלואי העולם הפלסטיני. האם ישראל "חייבת" לספק איכות חיים לעזה? שאלה טובה. האם קוריאה הדרומית חייבת לספק איכות חיים לקוריאה הצפונית? ספק. ישראל חייבת לעשות כמיטב יכולתה על מנת לאפשר לשכניה לחיות חיים אנושיים. לא חלה עליה חובה לסכן את עצמה ובוודאי לא חלה עליה חובה לפתוח את גבולה "למוחים". מותר לה לעצור את המסתערים על גדרותיה. השאלה היא איך. אני מתקשה להאמין ש"הראש היהודי" המהולל לא יכול לפתח אמצעים שלא יגבו מחיר בנפש בכל הפגנה לא חמושה ועשרות הרוגים בהפגנות המוניות. כל עוד לא עשינו זאת, אנחנו אולי לא נושאים באחריות על המצב בעזה, אבל אנחנו בהחלט נושאים באחריות על הדם שנשפך על הגבול.
התפרסם בידיעות אחרונות 16.5.18
הבלוג של אביעד קליינברג 
איך אתה מסתדר עם הסתירה הברורה בין "אין 'כיבוש' ברצועה" לבין הכתיבה אודות הגבלת הסחורות והשירותים? העובדה שלצה"ל אין נוכחות פיזית מתמשכת בתוך הרצועה (אם נוציא מהמשוואה חדירות חוזרות ונשנות לצורכי "חישוף" וכד'), שבצעד חד צדדי ישראל הכריזה "ביי ושלום" לא מעידה על סיום הכיבוש שם. רצועת עזה אינה מדינה ריבונית; היא תלויה בישראל ובמצרים, והדבר משרת היטב את האינטרסים של שתי המדינות האלה.
אהבתיLiked by 1 person
האם כלמדינה המצויה במצור, כמו קוריאה הצפונית, היא שטח כבוש?
אהבתיאהבתי
איך זה רלוונטי לדיון?
אהבתיLiked by 1 person
לא טענת שהמצור הופך את עזה לשטח כבוש?
אהבתיאהבתי
מצטער אדוני.
רק בשביל חצי שורה בסוף כתבת את כל זה?
הרי מה אתה אומר?, שהאשם פה הוא חוסר היצירתיות של הראש היהודי,
שבגללו זורם דם?
משום מה לאחר שאני קורא אותך, אני יכול להאשים אותך שאני הופך להיות ימני…
אם בכל התיאור הזה אין לנו עם מי לדבר.. הדרך היחידה לחיות בשקט
היא להשמיד את הצפעוני הזה
פתרון אחר אין, גם אצלך ה"ראש היהודי" לא מצליח לגלות אמצעים אחרים, אחרת היית מספר לנו
יאאאלה מלחמה?
ביבי בטוח ,, אם הוא קורא אותך כמובן,,, אוהב אותך
אהבתיאהבתי
ביבי הרוס עליי. יש!
אהבתיאהבתי
ההשוואה לא ברורה לי. נגד צפון קוריאה יש סנקציות בינלאומיות, בעקבות החלטות של מועצת הביטחון, וכן סנקציות ספציפיות של מדינות מסוימות. הסנקציות הראשונות כוונו רק נגד אמל"ח ופיתוחם (ספציפית – נשק גרעיני), התרחבו למשאבים תעשייתיים-צבאיים נוספים וכיום כוללים גם חומרים אחרים, שאינם רלוונטיים דווקא לתעשיות צבאיות. את צפון קוריאה לא מקיף צבא זר ועוין מכל עבר, אף אחד לא מונע מדייגים צפון קוריאנים לדוג במים הטריטוריאליים של מדינתם או מאזרחים צפון קוריאנים לטוס או להפליג מחוץ למדינתם. לעומת זאת, רק חלק מהסנקציות הישראליות נגד עזה זכו לתמיכת האו"ם ומועצותיו. נגד רובן עדיין מתקיים מאבק דיפלומטי, משפטי ואזרחי, גם לפני דו"ח גולדסטון.
אהבתיאהבתי
אלה מדינות במצב מלחמה. בצפון קוריאה אנשים מתים מרעב בגלל ששום סחורה לא נכנסת
אהבתיאהבתי
ישראל מטילה סגר ימי על עזה. אי אפשר לומר שאנחנו לא אחראים למצב כשאנחנו אלו שסוגרים להם גבול שאינו משותף לעזה ולישראל
אהבתיאהבתי
עזה איננה מדינה עדיין אבל היא בהחלט במלחמה. וגם שם מתים מרעב. וכשאדם נפצע מירי של צלף ישראלי, צריך לכרות לו את הרגל כי אין הנמק מתפשט ללא טיפול, שישראל מונעת גם במקרים מסכני חיים. אפסיק כאן, כי אני מניח שאתה מכיר את הנתונים על הרצועה.
אהבתיאהבתי
בהחלט מכיר. יש לנו חובה הומניטרית ויש לנו חובה מדינית לנסות להגיע לפתרון. אין לנו אחריןת על המצב בעזה, שנובע לא מעט מן ההחלטה החמאסית להפנות את כספי הסיוע להתחמשות ואין לנו חובה להתיר מעבר הגבול
אהבתיאהבתי
זה כל מה שהראש היהודי מסוגל לעשות בנושא? לפתח אמצעים לפיזור הפגנות?
קודם כל 'הפגנה' היא מילה מכובסת, כאילו מדובר רק באוחזי שלטים "הסירו את המצור" ולא בהמונים הצובאים על גדר הגבול ומנסים לפרוץ אותה, תוך הצהרת כוונות לחדור ליישובים, לחטוף חיילים וכיו"ב. למדינת ישראל, כמו לכל מדינה, הזכות ואף החובה להגן על גבולותיה בכל אמצעי, כולל ירי. לא צריך להאשים את צה"ל באופן אוטומטי כל אימת שנשפך דם.
שנית, יש הרבה מה לעשות בנושא מבלי להתעסק ב"אמצעי פיזור הפגנות". לנסות לשנות את המציאות המייאשת בעזה, לצמצם את המשבר ההומינטרי החריף ולהחליש את המוטיביציה להתאבד על הגדר. יש דברים קונקרטיים שאפשר לעשות, צריך רק להקשיב לצבא ולראשי מערכת הבטחון שמדברים על כך כבר שנים, אך ההנהגה אוטמת את אוזניה. רק לפני כמה ימים דיבר טל רוסו, אלוף פיקוד הדרום לשעבר, על שורה של הקלות שאפשר וצריך לבצע, בין היתר באמצעות גיוס בעלות ברית לטובת סיוע, כולל אפשרות מעשית לייצר שליטה שהסיוע יגיע לאן שצריך להגיע ולא למנוולים.
קצת מאכזב שמאמר כזה מגיע ממך, כי אין בו יותר מאשר מיחזור דברים שהימין אומר, ללא מבט על התמונה הכוללת ואיך אפשר לשנותה, או למצער לנסות.
אהבתיאהבתי
א. צריך להקל על חיי אנשי עזה. אני בספק גדול אם הזרמת עוד כסף תסייע. הכסף לא מגיע לאזרחים וקשה מאד למנוע את זה במצב הנוכחי. ב. אין לי שום סימפתיה לאסלאם הקיצוני, גם אם הוא פלסטיני. מצטער. ג. כרגע צריך לעצור את ההרג. רוב ההרוגים לא היו לוחמים. ד. לפעמים מרוב נסיונות להבין את הצד האחר, מקבלים עקמת. אני לא נבהל מהאשמה בימניות, כפי שאינני נבהל מהאשמות בבגידה. אופי כזה.
אהבתיאהבתי
סלח לי אבל זו דמגוגיה. היכן בדיוק התבקשת להביע "סימפתיה לאיסלאם הקיצוני"? איש אינו חולק על היות החמאס ארגון רצחני, שפל וכזה שמקריב את תושבי עזה על מזבח האינטרסים הפוליטים שלו. אולי לשיטתך ניסיונות להבין את מניעי הצד השני מביאים ל"עקמת", אך ההיסטוריה מלמדת (אתה הרי היסטוריון, לא..?) כי בכל סכסוך, בכל תחום, מומלץ מאוד לבחון את מניעי הצד השני על מנת לנסות לייצר פתרון וקודם כל כדי לדאוג לאינטרסים שלך. איש לא מאשים אותך בימניות, אינך צריך להתחפר במגננה, אך דווקא כמי שמעריך את כתיבתך, סבורני כי יכולת להוציא תחת ידך יותר מאשר מיחזור של טענות כלפי החמאס, אשר מצויות לגמרי בקונצנזוס ואינן זקוקות לחיזוק כלשהו.
אהבתיאהבתי
אני דווקא מבין את מורכבות המצב ואת הסיטואציה שחמאס, לפחות במידה מסויימת נדחק אליה. מצד שני, אני סבור שיש משהו מתנשא ובה בעת מטומטם בהנחה שהכל ישתנה אם אנחנו נשתנה. יש דברים שלא משתנים, לפחות לא בטווח הנראה לעין. האידיאולוגיה שח האסלאם הרדיקלי היא אחד מהם. אני לא סבור שיש סיכוי להסדר שלום עם חמאס. זה לא אומר שהם לא בני אדם ושלא חלה עלינו חובה לנהוג בהם בצורה מוסרית. זה אומר לא להרוג כי כך קל לנו יותר. זה אומר לא לנהוג באטימות וברשעות. זה לא אומר שצריך לסייע להם לשפר את מצבם למרות שהם עושים הכל כדי להרע אותו
אהבתיאהבתי
"הסדר שלום עם חמאס"?? מי דיבר על זה? אתה מתעקש שלא להפריד בין חמאס לבין תושבי עזה? ומי מדבר בכלל על "הסדר שלום" כרגע? דיברתי על הקלות וסיוע ועל כך שגורמי צבא בכירים (לא אני) אומרים בפה מלא שניתן לייצר שליטה על כך ושסיר הלחץ והמשבר ההומנטרי אינם תורמים לבטחוננו, בלשון המעטה. איש גם לא טען ש"הכל ישתנה אם אנחנו נשתנה", אלא שיש דברים שאנחנו יכולים וצריכים לעשות כדי לנסות לשנות את המצב ולא רק לקפוא על השמרים ולחיות באדישות ובחוסר מדיניות מסיבוב לסיבוב. אבל דומני לאור תגובותיך כי נקלענו לשיח חרשים אז אפרוש בשיא..:)
אהבתיאהבתי
תמיד טוב לפרוש בשיא על אף שאנחנו מנהלים שיח סביר למדי, אם גם נוזפני וגוער (התרגלתי). אני חושב שצריך להקל על האוכלוסייה. אנחנו מסכימים. לא בזה עסק מאמרי וזה גם לא קשור לעניין (זה שוב מניח שה"מחאה" היא ביטוי ספונטני למצוקה. היא לא). אשר לצורך ביוזמה מדינית ולחוסר הרצון הישראלי לנקוט בה, דומני ששפכתי על זה זרם מילים שוצף כל כך שרכשתי את הזכות לומר גם משהו אחר מעת לעת. פרישה נעימה
אהבתיאהבתי
כיבוש או כיבוש לכאורה או אחיזה בגרונם של העזתים .
שאין להם להפסיד את כבליהם תחת טרור החמס. אבל מה איתנו?
וזה מוביל אותי לצטט בדיון זה פסקה מתוך נאומי קיקרו שאני בדיק קוראת. הנה :
"….קהתה כל תחושת נרחמים אפילו מן האנשים הנוחים ביותר בכך שהרגילה אותם למעשי עוול….אפילו בעלי לב רחום על פי טבעם, מודים, כי בגלל מגע תמידי עם הדברים הלא נעימים, הם מאבדים את תחושת האנושיות."
תרגום משה ליפשיץ. נאום בעד סקסטוס רוסקיוס.
הדברים מדברים בעד עצמם.
אהבתיאהבתי
למיטב ידיעתי יש אי אלו אי דיוקים בטקסט. למשל הקביעה שיש מחסור בעזה של מזון. אין מחסור כזה. כ100 משאיות כל יום מספקות את כל מה שדרוש לה. ייתכן שקיים מחסור ב"טובלרון" או ב"ליידי גודייבה" נו. אז שיסתפקו בשוקולד פרה של "עלית". גם לחרבן עלינו וגם ללקק שוקולד שוויצרי או בלגי מעולה ? הגזמנו. כמות החשמל המסופקת היא בעייתית אבל גם ייצור הנשק ובניית המינהרות של החמאס בעייתית משהו. לו היו מסכימים ל"הודנא" עם מגבלות צבאיות היו מקבלים יותר חשמל. חוץ מזה שישקיעו בפיתוח חברות החשמל המקומיות. כל ואט שמגיע אליהם מאשקלון הוא מתנה שאינם ראויים לה. בקיצור ישראל שברה את השיא העולמי. זוהי המדינה היחידה בעולם המסייעת לישות שחרתה על דגלה את השמדתה – להתקיים.
אהבתיאהבתי