הרסתם לבד?

השאלה המנצחת שנשאל פיטר ביינרט בשדה התעופה בן גוריון הייתה, האם הוא קשור לאירגונים המסכנים את הדמוקרטיה בישראל. ביינרט השיב בשלילה, משום שהוא מבקר של מדיניות הממשלה. לו היה אחד מתומכיה, היה נאלץ להשיב בחיוב. האירגון המסכן כיום יותר מכל את הדמוקרטיה בישראל הוא ממשלת ישראל. סדרת החוקים נוגדי הדמוקרטיה שיזמה ממשלת נתניהו מצטרפת לשלל מעשים שכולם מבטאים סלידה מרעיון הדמוקרטיה המודרנית. בדמוקרטיה מודרנית עקרון השוויון הוא אבן הפינה. הדמוקרטיה המודרנית עיוורת ל"מוצא, גזע, דת ומין". לא כן הדמוקרטיה הישראלית בהנהגת נתניהו. נתניהו לא מאמין בשוויון. הוא לא מאמין בשוויון בין חרדים (החרדים והמתחרד"לים פטורים מכל המצוות שלא בתורה) לחילונים; הוא לא מאמין בשוויון בין יהודים ללא יהודים (הלא יהודים, בניגוד לחרדים, נדרשים לשרת בצבא כדי להיות זכאים למעמד אזרחים סוג ב'), הוא לא מאמין בשוויון בין בעלי נטייה מינית "תקנית" לבין בעלי נטייה מינית "לא-תקנית". הוא לא מאמין שאנשים בעלי צבע עור לא נכון ראויים למעמד של פליטים, תהיה אשר תהייה המצוקה שממנה הם נמלטים. הוא לא מאמין בשוויון בפני החוק (חוק אחר צריך להיות לו ולבני משפחתו) הוא לא מאמין בהפרדה בין רשויות (הוא מאמין בסירוס הרשות השופטת ובריקון הרשות המחוקקת מתוכן). הוא לא מאמין בחופש הביטוי (בכל שני וחמישי הוא מבהיר כי לחופש הזה זכאים רק מסיתים מימין; כל היתר צריכים לשתוק ולחשוב על מעשיהם הרעים של "פושעי אוסלו"). הוא אפילו לא מאמין בטוהר המידות (מותר לקבל מתנות מחברים—כל מי שנותן לו מתנות, הוא מכוח ההגדרה חבר). במה כן מאמינים נתניהו ועדתו? הם בהחלט מאמינים בדמוקרטיה מסוג מסויים. איזו דמוקרטיה? "דמוקרטיה מתגוננת". מפני מה היא מתגוננת? או, זאת שאלה גדולה. אם בוחנים את מדיניותו בכובד ראש מגיעים למסקנה שהדמוקרטיה של ביבי מתגוננת בעיקר מפני עקרונות הדמוקרטיה. הדמוקרטיה האתנוקרטית אינה מאמינה בזכויות מולדות. ההנחה שבני אדם זכאים לשוויון ולחופש, לא משום שעשו משהו, אלא משום שהם בני אדם, אינה עולה בקנה אחד עם תפיסת הדמוקרטיה האתנוקרטית. הדמוקרטיה האתנוקרטית מאמינה בעקרון אחר—זכויות מגיעות לבני הלאום היהודי, בתנאי שאינם שמאלנים. כל היתר צריכים להוכיח את עצמם. אם הם מועילים לממשלה, הם זכאים לזכויות, או לפחות לזכויות מסויימות. אם לא, בעיה, כלומר זב"שם. התחקירים לאלמנטים מפוקפקים ("שמאלנים") בשדה התעופה הם לא גרזן. בשלב זה הם סיכה. הם סיכה בבלון הדמוקרטי ומסר. לעת עתה מדובר רק בתשאול. לא מתים מזה. ראש הממשלה מוכן אפילו להודות שהתשאול של פיטר ביינרט היה "טעות מנהלית". כלומר אם אתה איש תקשורת נחשב בארה"ב, מוטב לא לתשאל אותך. אם אתה סתם שמאלן, הטעות המנהלית מתפוגגת. מותר. דמוקרטיה מתגוננת. בשלב זה לא עוצרים אתכם בשדה התעופה. אתם אפילו יכולים להתבטא—בזהירות. אבל מישהו מעביר לכם מסר. כדאי שתקלטו אותו. ומה שפרדוקסלי במהלך האתנוקרטי של נתניהו כנגד הדמוקרטיה הוא שהמהלך הזה, שבא לידי ביטוי בחוק הלאום, המהלך הזה שנועד לכאורה ללכד את העם היהודי ולדבר בשמו כנגד אויביו, עושה את ההפך הגמור. מדינת ישראל של נתניהו רואה בחלק משמעותי מיהודי התפוצה הגדולה האחרת (ארה"ב) אלמנטים מפוקפקים הנאמנים מידי לעקרונות הדמוקרטיה. היא מתירה לאורתודוקסיה המקומית לראות בזרמים חשובים בעם היהודי (הרפורמים והקונסרווטיבים) טעות היסטורית וסכנה קיומית שיש לעקור מן השורש ושמותר להפלות לרעה. הדמוקרטיה המתגוננת של נתניהו לא באה אפוא להגן על "העם היהודי" שבשמו היא מדברת. היא באה להגן על תפיסת העולם המתנחלית-דתית. לא רק שאין לה עניין במדינה הדמוקרטית, אין לה אפילו עניין במדינה יהודית. יש לה עניין ביהדות החרד"לית, שבגלל צירוף של נסיבות היסטוריות ןחברתיות רכשה לעצמה השפעה החורגת בהרבה ממידותיה. עכשיו נשאר לברר מי יגן עלינו מפני הדמוקרטיה המתגוננת של נתניהו.

התפרסם בידיעות אחרונות 15.8.18