ורגע קטן של נחת: איילת שקד, אלילת המאכערים של הימין (הרבה פחות של מצביעי הימין) הביאה בעיקר מפח נפש. שבעה מנדטים. ריח נעים של פשיזם מתנדף עם ניחוחות של גזענות שפי פזית שאין לה קונים עולה באפי.
ה"ערכיים" מן ההתנחלויות ("בואו אלינו לשבת") מכרו כל ערך, כל הגיון, במירוץ ההתרפסות שלהם בפני ספקים וספקים פוטנציאליים של תקציבים. אולי לא יושבים בישיבות יום ולילה כמו האחים מבני ברק, אבל ציניות פוליטית? בשפע.
בפעם הבאה שיטיפו לכם מוסר צדקני ויוקיעו אתכם על היעדר ערכים, בקשו מהם להרחיב על נתניהו, על איילת שקד ועל איתמר בן גביר. אחר כך הציעו להם לעשות שבת עם משפחה חילונית שמאלנית כדי לשקם את ערכיהם.
הבלוג של אביעד קליינברג 
אין שמחה כשמחה לאיד
הנפול אוייבך אל תשמח
אהבתיאהבתי
כאשר אויבך ניזון שנים משמחה לאידך, קצת שמחה לאידו לא תזיק.
אהבתיLiked by 1 person
לפתי כמוני דבריך נקראים כמו רמז עבה:
לפרטים של קבוצה תרבותית מסוימת (למתנחלים או לבני התרבות הערבית) צריך להתיחס לפי התנהגות מנהיגיהם הפוליטיים.
זה מענין.
ובכלל אתה כותב דברים מענינים אז חבל שהיועמ"ש יתפוס אותך, או הצדקנים.
אהבתיאהבתי
הייתי נותן לך לייק אלמלא זה שבמקרה הזה הבדיחה על חשבוני 😦
אהבתיאהבתי
להפך. יש מקרים בהם עליך לשמוח. במיוחד כשמתברר כי מה שהאויב ביקש לעשות היה בבחינת עוצו עצה ותופר. האם לא עלינו לשמוח על שכשל אויבנו לחסלנו? לא כל פתגם – חכם. וכי אומר הפתגם להתעצב? לא במקרה הטוב הוא אומר להזהר במקום לשמוח כי אולי עוד ירים הנחש ראשו להכיש.
אהבתיאהבתי
בסה”כ יש לך כישרון לכתוב ולסגנן טוב ההבה ממה שאני חושב ומרגיש, ואני לא מן המצטנעים.
אהבתיאהבתי