Silly Little Ganz

התפרצות הנכלוליות הנאיבית של האווז גנץ (הנה לוע של צבוע; מקום מצויין לנוח בתוכו) לא התחילה ברגע הנפת הדגל הלבן. רומא כידוע לא נהרסה ביום אחד. קדמו לה שלושה אפסים קטנים שהתוו דרך לאפס הגדול.

האוזר והנדל הם שני בלוני האוויר החם שהתחילו את תהליך התעופפות המנדטים. על אף שמספר הקולות שהביאו אתם היה כנראה שניים (האמת? לא בטוח שהאוזר הצביע בעד עצמו; הוא מכיר את עצמו טוב מידי. על הנדל אפשר לסמוך. הוא תמיד מצביע הנדל), הציבו בכובד ראש תנאים. עם הקולות שקיבלו ממצביעיי רק-לא-ביבי, ביקשו לוודא שהמשחק יתנהל על פי כללי הביביזם המחמירים–כלומר רק-ביבי. ומי שהחרתה החזיקה אחריהם בטאקטיקת, 'אני אשת עקרונות ולכן אגנוב את קולותייכם באופן עקרוני', הייתה אורלי לוי אבקסיס.

התחושה שהדרך לא סלולה לחלוטין (כבר לא קמים בהקשב לרמטכ"ל?) וחשוב מזה שאנשים כבדי משקל כל כך, הוגים ומופתים מוסריים כמו האוזר, הנדל ולוי אבקסיס, קוראים לו להתמסר לביבי, התישה את גנץ. איפה יש איזה לוע לנוח בתוכו? געגע לעצמו.

והוא מצא. עכשיו הוא נח, לצידו גנרל אוויל אחד (אשכנזי, מוקסם מאדי הדלק הכוזבים של העאלק פופולריות שלו) ומאחוריו גנרל אוויל אחר (בואו לא נתבלבל, בוגי אולי מתעב את ביבי, אבל האוזר והנדל הם המתנה המורעלת שלו לפוליטיקה הישראלית). מערכת הבחירות הנוראה, הפרת כללי המשחק של אדלשטיין בשם הבוס, רמיסת הדמוקרטיה–כל זה עכשיו רעש רחוק. הוא יודע שהלך בדרך שהתוו לו גדולי הדור, האוזר, הנדל, לוי אבקסיס. הוא בנעליו הגדולות של אדלשטיין. ורעש הן קריאות השבר של מצביעיו. "שמאלנים אחד אחד" על פי ביבי. האוזר אמר לא להקשיב להם. הנדל שלח סלפי. האווז קשוב לקול גירגורי אדונו. חש בלוע הצבוע מתמלא בריר. עוד מעט הוא ייסגר והאווז יתחיל את דרכו הבלתי נמנעת במעיי הצבוע, בדרך החוצה.

5 תגובות

  1. כל הטריק של כחול לבן היה לגנוב קולות מהימין הרך ולהעביר לשמאל. לא עבד. הם חזרו למקומם. במקום להתרגז אולי כדאי לנסות להבין שהשמאל של שנות ה-70 וה-80 הוא כבר פאסה. אנשים רוצים מדינת לאום, המורשת שלהם חשובה, ההיסטוריה הקולקטיבית שלהם היא אחת וסיפורי זאנד לא מעניינים יותר. אולי הרוב סתם רוצה לחזור לתרבות המערבית המבוססת על התרבות היהודית/נוצרית ועל התרבות הקלאסית. אולי הרעיונות הבומבסטיות על סדר עולמי חדש כבר לא קורץ לאף אחד.

    אהבתי

      1. ממש לא מסכים. אתה הופך את כולם לעדר לא חושב. גם את השמאל וגם את הימין. חייתי כל חיי בדמוקרטיות, לא מכיר משהו אחר. אתה מבקש למזער את אופק המחשבה שלי לאיזשהיא אי הסכמה מה היא דמוקרטיה ומה לא. האדם "הסביר" (עוד המצאה של הדמוקרטיה הנוכחית), מבקש ביטחון אישי, כלכלי וחברתי. לכן הוא מתחבר לקהילה, במקרה שלנו זו המדינה, הוא צריך עבר ולא מסכים עם לבוז למורשתו. דמוקרטי / לא דמוקרטי הם חלק ממאבקי כוח על השלטון. המדרון החלקלק" זה סתם ביטוי שכל אחד משתמש בו כרצונו. המלחמה האמיתית היא מי ישלוט, מי יקבע את אופי המדינה, ולאיזה צד של ההיסטוריה נהיה שייכים (לטובים או לרעים – עוד 100 שנה נדע)

        אהבתי

  2. הדימויים שלך מגניבים.
    אבל אם נתרחק מהאמוציות נראה שאנחנו במשבר כפול גם שלטוני וגם אפידמי. כפסע בינינו לבין כאוס
    שעדיין איננו מנת חלקנו.
    אבל הדישדוש וסכנת ההליכה לבחירות נוספות הן כאן ועכשיו. לכן גם אם אני סולדת מהמהלך של גנץ
    הוא קיבל החלטה מאוד לא פופולארית בלשון המעטה אבל החליט לעשות מעשה. הוא לא תמים ולא מטומטם ויש להניח שהצעד הזה לא היה הפתעה בקרב שותפיו הזועקים והנזעמים.
    מפתיע? כן. ציני? כן מגעיל? לא.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s