הנשיא תרם בבית

אז גם ריבלין שקרן. בסדר האחרון הוא לא התאפק, וממש כמו ביבי, הפר את הכללים וצירף את ביתו. הוא מתנצל.

בישראל הרעיון שגם פוליטיקאים כפופים לכללים הוא רעיון זר. פוליטיקאים מייצרים כללים ומקדמים אותם במילים נוטפות שמן זית זך, אבל לא ממש מקיימים אותם. האיוולת של ריבלין היא כמו המגה שקר של גנץ. בשני המקרים זה קטלני יותר כי מםר הכללים הוא לכאורה אדם הגון. מביבי לא ציפינו לכלום. הוא משקר משמע הוא קיים, אבל הצדיק ממשכן הנשיא והחסיד מן המושב? הם לא.

אז זהו שכן. משהו לעומק בשיח בציבורי הישראלי, משהו רקוב עד היסוד: תרבות של שקר מרמה והפרת אמונים שהפכה לנורמה: חישבו על השמות (כל אחד מהם היה פעם תקווה): אסף הראל, רפי פרץ, אורלי לוי אבקסיס, בני גנץ, גבי אשכנזי, עמיר פרץ, איציק שמולי. מה שחשוב זה שתרגישו שכולם שקרנים, שאי אפשר לסמוך על איש. כשזה יקרה, הדמוקרטיה–משטר המבוסס על אימון ואחריות–תתפוגג. בלי טנקים, בלי השתלטות על הכנסת. התחושה שהכלי הזה רקוב תאפשר השלכתו ללא שפיכות דמים וללא פרץ וצווחה.
תודה לכם חברים שתרמתם, במשרד ובבית, לחיסול הרפובליקה הישראלית.