סיכום נאומו של בני גנץ לאומה
אני ניצב "כקיר פלדה". אני לא מתקפל מול לחצים, גידופים ואיומים (הלו, זה בני?) בחרתי לצעוד בנתיב להקמת ממשלה. לא בא לי שכחול לבן תתפרק, אבל נו מילא. בנחישות. רוצה לנהל את מצב החירום תחת המנהיג היקר. זאת בעיה בכל העולם ולכן חייבים לפרק את האופוזיציה (מה שלא נעשה בשום מקום בעולם). מספר המתים (שגילם בממוצע שמונים ומשהו) הגיע לפחות מעשירית הפרומיל. חירום.
אף אחד לא יזיז אותי מילימטר מן התשוקה לשרת את המנהיג היקר. בלה בלה בלה, מילים מילים, מילים. אחריות, משכנתא, עסקים קטנים, ללקק לביבי, בלה בלה בלה, סופה כלכלית. הגענו לסיכומים ואני משתוקק לממש אותם בשנייה שהמנהיג ישרוק. אני מכשכש בזנב. אני מנהיג חזק, בלה בלה בלה, נתניהו, המדינה, אחיי ואחיותיי, אני קיר פלדה, הקרבתי את עצמי למענכם ולמען המאסטר.
אני שלם עם עצמי. אמונה עמוקה. ביבי תציל אותי, ביבי בבקשה. ישראל לפני הכל. ביבי, תציל אותי. ההיסטריה (כך) לא תסלח לנו.
תודה לכם, תודה למאלף שלי. יחי המנהיג היקר!
יש לנו קיר ברזל. אפשר ללכת לישון בשקט.
נייר פרגמנט יותר חזק מהקיר הזה. ומול הפוליטיקאי הכי אכזר שהיה פה. אפילו בן גוריון לא היה כל כך אכזר. אולי רק אריק שרון.
והטון, כן הטון. מתחנן על נפשו.
אהבתיLiked by 1 person
מהבוץ הזה גם אלוהימה לא תציל אותו… אותנו.
אהבתיאהבתי