ביבי והיועצים

יש משהו מקסים בדבריו של יובל כרמי, האיש מהפלאפל, למנהיג היקר: "אני לא מאשים אותך, אלא את היועצים שלך". העיקרון הזה עתיק כמעט כימי המלוכה. מאז ומתמיד, נתינים שמרדו במלך ביטאו את נאמנותם המוחלטת לאבאל'ה עטור הקורונה, שקרע להם את הצורה בכל דרך אפשרית. אבאל'ה הרי אוהב אותנו. הוא נותן לנו לחם ושעשועים. לולא יועציו המרושעים (היהודים או השמאלנים למשל), היה מערסל אותנו בזרועותיו ומעניק לנו זהובים או שעה בחברת בנו, נסיך האופל האהוב. מים רבים לא יכבו את האהבה.

בימים עברו דרשו הנתינים מן המלך להוציא להורג מספר יועצים ולהוריד את מחירי הלחם כאות לאהבתו. ולא פעם נענה להם אביהם מלכם. היום גם בזה אין צורך. אין המלך צריך לעשות דבר אלא להבטיח. היועצים, שזהותם נותרת עלומה, לא נועדו לשמש כנערי המלקות של המנהיג היקר, אלא כעלה התאנה המלכותי. בלילות הקיץ החמים, בעוד המלך משקר להם, גוזל את חירויותיהם ומקפח את פרנסתם, ילחשו יחד עם בני המשפחה המלכותית: "זה לא אתה, זה הם" ויפנו מבט דומע אל עבר האופק ויחפשו שמאלני שהכל בגללו.

בתמונה יועצת שהכל בגללה.