לפני חודשיים כתבתי לכם על מאמרו הנרגש של רמי סימני בידיעות אחרונות. סימני, איש מאמין, קבע שהטיפול הקורונה בישראל "מפעים לב". מדוע פעם ליבו של סימני? כי אנחנו פשוט הכי הכי הכי טובים בעולם. ולמה? "זה לא כוחות. המכונה המצליחה שנקראת בנימין נתניהו עומדת רק לרשותה של מדינת ישראל. נתניהו לא מפסיק להביא הצלחות".
והנה כמה מסקנות.
א. השער בדקה 5 לא אומר שניצחנו במשחק. כדורגל משחקים 90 דקות.
ב. חשוב ללמוד היסטוריה. לכל הפחות היא מלמדת אותך לא להתרשם מפוּקסים ולא להקשיב למקהלת האוהדים.
ג. את המאמינים שום דבר לא יזיז. הרגע הקריטי הוא הרגע שבו אדם מוריד את הצעיף של הקבוצה ומפסיק להיות מאמין.
הבלוג של אביעד קליינברג 
מאחורי מסך שחור, "הבשורה על-פי בלפור" :
העיפוש הקדוש – האם, הבן ורוח העובש …
אהבתיאהבתי
האמת היא שאותי תקופה מסוימת הוא רימה. עשה רושם שהוא רלוונטי.
זאת עד ששמעתי אותו במו אזני מספר על קורס סטטיסטיקה ב MIT שבו הייה קטע על אפידמיולוגיה.
ובשהגיעה הקורונה הוא נזכר בקורס וכך הציל את המדינה.
באמת?? יש במשרד הבריאות פרופסורים לאפידמיולוגיה והם צריכים אותך?
עם חלקי קורס שלקחת לםני 40 שנה?
זה אפילו לא מגיע לדרגת פתטיות.
אהבתיאהבתי