למה בנט חלש טוב (יחסית) לכולנו

צפיתי בראיון של עמית סגל עם בנט. שניהם היו בסדר גמור, זה כמראיין וזה כמרואיין. לא התרשמתי שסגל קרא מדף מסרים כלשהו. הוא עשה את מלאכתו בהגינות. בנט הצליח להיות ממלכתי ופחות מנייריסטי ממה שהוא בדרך כלל.

האם אני מאמין שבנט שהפך את עורו ואת חברבורותיו? לא ממש. הוא עדיין ביביסט חובש כיפה—כלומר איש ימין קיצוני שקיצוניותו ממותנת במידת מה על ידי שאפתנותו. כפי שהוא עצמו אומר, הוא היה מעדיף ממשלת ימין עם האיש שאין לו שום דבר טוב לומר עליו. איך ולמה? אופי. אני גם לא מתרשם במיוחד מיכולותיו האינטלקטואליות ועוד פחות מזה מתבונתו הפוליטית. אני מתרשם הרבה יותר משותפיו המרכזיים למהלך, לפיד, ליברמן וסער.

למה בכל זאת צריך לתמוך בממשלה הזאת? ראשית, כי צריך להרחיק את נתניהו. כל יום שהנבל המושחת וחסר המעצורים הזה נשאר על כיסאו תורם להרס המרקם הפוליטי והחברתי בישראל. מבהיל כמה נזק הוא גורם מדי יום ביומו. אני מאמין לבנט שהוא מבין את זה. חבריו וודאי מבינים את זה.

למה צריך לקבל את בנט כראש ממשלה? כי הוא יהיה ראש ממשלה חלש, עם סיעה חסרת משמעות בקואליציה שלו. כשמדובר בקיצוני דתי לאומי כמוהו, חולשה זה יתרון. בניגוד לראשי ממשלה הנשענים על רוב מוצק, הוא לא יוכל להתפרע. הוא ייאלץ להסכין עם עקרון המציאות. זה משהו שראש ממשלת ישראל הפסיק לעשות מאז חזר ביבי לשילטון.

אני מניח, אגב, שהממשלה הזאת, אם תצליח לעבור את הצבעת האמון הנדרשת, לא תאריך ימים. זה בסדר. היא צריכה לשרוד מספיק כדי שתהליכי הבראה חברתיים יתחילו ובית המשפט יטפל בנאשם בנימין נתניהו ללא מורא וללא משוא פנים. גם חבריה מבינים זאת. שום דבר מלבד התובנה שנתניהו גורם נזק עצום לישראל לא היה יוצר קואליציה מוזרה כל כך וכופה על אנשים לוותר על הקלישאות הפוליטיות שמהן ניזונו עשורים רבים (לא לשמאלנים, לא לערבים, לא לכל דבר שאינו ביבי).

מה יהיה אחר כך? זה תלוי במזל ובהצלחת השותפים לעשות משהו חיובי בזמן שניתן להם. אני רוצה לקוות שמחוץ לצילם של המנהיג היקר ובני משפחתו המטורללים גם הימין הישראלי יעבור תהליכי הבראה. ההמנון הישראלי הוא התקווה. צריך לקוות.