גשם כבד עומד ליפול

ההלכה קובעת מהם הדברים שעל יהודי לבחור במוות ולא לעשותם. אין הם רבים: שפיכות דמים, גילוי עריות ועבודה זרה. אבל כאשר ההתקפה אינה אישית, על היהודי המסויים הזה, אלא על כל עולם הערכים של יהודי–בשעת השמד–"אפילו מצווה קלה ייהרג ואל יעבור". הכלל ההלכתי הזה מבהיר עיקרון שתקף גם ללא-מאמינים. כאשר כל עולם הערכים שלך מאוים, אינך יכול לנהוג כפי שאתה נוהג בשיגרה. אינך יכול לעגל פינות, אינך יכול לעצום עיניים, אינך יכול להחליט שתתפשר מאלף עד כף ותעמוד על שלך מלמד עד תו. "אפילו מצווה קלה אל יעבור". כאשר כל עולם הערכים שלך מאוים, עליך לחדול מן הנטייה לוותר על ערכיך מפני דרכי שלום. כאשר כל עולם הערכים שלך מאוים, אתה אומר לא. אתה לא מתפשר. אתה נאבק.

כאשר כל עולם הערכים שלך מאויים, אתה שולף את עתודות הזמן והכסף והמשאבים שהנחת בצד "ליום גשום". מבול מסביב. אתה לא דוחה למחר. מחר עלול להיות מאוחר. זה לא הזמן "לעשות לביתך". עת לעשות לבית המשותף. אתה לא אומר נואש. היאוש הוא פריווילגיה של בעלי זכויות היתר. אתה נאבק. עכשיו. ומחר. ומחרתיים.

למהלכי הממשלה הזאת יש יתרון אחד. הם אינם משאירים מקום לספק. כל עולם הערכים שלנו מאוים. תסיקו את המסקנות.