דולפינים וציות ללא תנאי

1 / 1

שערו בנפשכם שאתם מודאגים מאד ממצב הדולפינים בעולם. היונקים הימיים הללו בסכנה. אתם לא מסתפקים בקיטורים, אלא מקימים עמותה להגנת הדולפינים. אתם בוחרים בוועד מנהל, תורמים תרומה יפה ומקווים לטוב. עכשיו תארו לעצמכם שהוועד שבחרתם החליט שההגנה על דולפינים היא עניין מגוחך. חשוב יותר להקים בית כנסת שישמש את תושבי השכונה. לבית הכנסת יקראו "שארית הדולפין"—כלומר בהחלט יש לו קשר לדולפינים ולו בשם. האם אתם מחויבים להמשיך לשלם דמי חבר? אתם מוחים על השימוש בכספים למטרה שונה מזו שלשמה נועדו. יו"ר הוועד מבהיר לכם שלדעתו רבות מהחלטותיכם בעבר היו שגויות. נתתם לו את המנדט? עכשיו תנו לו לעבוד. באותה ההזדמנות החליט גם להוציא מידיכם את הסמכות להחליט מה ייעשה בכספכם. הסמכות הזאת תינתן מעתה ועד עולם לו ולצאצאיו.

אני מניח שבענייני דולפינים ברור לכם שליו"ר אין זכויות מוחלטות על כספכם. הוא קיבל את הכסף ואת הסמכות על מנת לבצע משימה ספציפית. אם אינו  מבצע אותה, פוקעות זכויותיו. אותו דבר נכון גם לגבי נבחרי הציבור במדינה דמוקרטית. הם נבחרו מכוח השיטה הדמוקרטית (המעניקה להם סמכות כשליחי ציבור במערכת מקובלת של בלמים ואיזונים). יש להם סמכויות נרחבות עד לרגע שבו מתברר כי הם חותרים תחת השיטה שבשמה נבחרו. מאותו רגע סמכותם פוקעת. משל למה הדבר דומה? להלכה בעניין נביא. כותב הרמב"ם: "אם יעמוד איש, בין מן האומות בין מישראל, ויעשה אות ומופת ויאמר שה' שלחו להוסיף מצווה או לגרוע מצווה או לפרש במצווה מן המצוות פירוש שלא שמענו ממשה או שאמר שאותן המצוות שנצטוו בהן ישראל אינן לעולם ולדורי דורות, אלא מצוות לפי זמן היו, הרי זה נביא שקר, שהרי בא להכחיש נבואתו של משה." שימו לב: לא משנה אילו ניסים ונפלאות עשה, סמכויותיו הלא-מבוטלות של מהנביא ומעמדו הרם והנישא פוקעים משעה שכפר במערכת שמסמכותה, ורק מסמכותה, הוא פועל.

מה כל זה אומר במונחי המשבר שבו אנחנו מוצאים את עצמנו עכשיו? בוא נניח שבג"ץ פוסל את החוקים החדשים והממשלה מכריזה כי אינה מכירה בסמכותו של בג"ץ. זה שם אותנו במצב מורכב כי החוקים החדשים נועדו בין היתר לקצץ בסמכויותיו של בית המשפט. אבל זה בדיוק מה שנקרא איזונים ובלמים. לבית המשפט חובה ללחוץ על הבלם בשעת הצורך. הוא עושה זאת. החלטת הממשלה להתעלם מן החוק הקיים היא החלטה לפורר את שילטון החוק, להפר את החוזה הבלתי כתוב הקובע כי נבחרי הציבור מחוייבים לבוחריהם מכוח השיטה הדמוקרטית. וכפי שהמחוייבות לנביא פוקעת משעה שהפר את ההתחייבות שלשמה נבחר, כך פוקעת סמכותה של ממשלה היוצאת כנגד הדמוקרטיה. התביעה לנאמנות לממשלה בכל תנאי ובכל מקרה מבטאת אי הבנה עמוקה של החוזה הדמוקרטי. נאמנות לממשלה שיוצאת נגד הדמוקרטיה אינה מבטאת פטריוטיות, אלא את ההפך הגמור. כמוה כהתעקשות לציית למתחזה גם אחרי שהתחזותו נחשפה. ציות כזה הוא במובן העמוק לא חוקי. למתחזים אין סמכות לפעול בשם החוק. אזרח שומר חוק חייב לפעול על מנת להגן על הדמוקרטיה. שומרי הסף והאזרחים צריכים להתאגד ולמצוא דרכים לתיקון המעוות. ציות  עיוור אינה אחת מהן.

---