לוחמים למען האפליה

מזמן לא יצא לכם להתענג על צביעות בפעולה? הנה הזדמנות למי שהתגעגע. ביום ד' (ה15 במרס) הגיש חה"כ מאיר כהן מ"יש עתיד" הצעת חוק שנועדה להפעיל סנקציות על מוסדות חינוך הנוקטים מדיניות של אפליה על רקע עדתי או גזעי. הצעת החוק של כהן משאירה את זהות המפלים מעורפלת, אבל אני יכול לגלות לכם שמדובר בבתי הספר החרדים האשכנזים. בבתי הספר החרדים הללו האפליה היא הנורמה. לבן ושחור אינם מתערבבים, ובלשונה הזהירה של ההצעה: "בתי ספר וסמינרים [סירבו לרשום תלמידות ותלמידים] ללימודים במסגרתם בשל מניעים עדתיים". ההצעה מזכירה כי יש לכאורה חוק האוסר על אפלייה: "סעיף 5(א) לחוק זכויות התלמיד, התשס"א–2000 (להלן – חוק זכויות התלמיד), קובע כדלקמן: 'רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של ארץ מוצא, מטעמים של רקע חברתי-כלכלי, מטעמים של נטייה מינית או זהות מגדרית, או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו, בכל אחד מאלה:

(1)  רישום תלמיד, קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך;

(2)  קביעת תוכניות לימודים ומסלולי קידום נפרדים באותו מוסד חינוך;

(3)  קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך;

(4)  זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת והפעלתם.'

סעיף 5(ב) לחוק זכויות התלמיד קובע כי מי שעובר על איסור ההפליה הקבוע בסעיף 5(א) כאמור עובר עבירה פלילית."

טוב ויפה, אלא שהרשויות בישראל אינן ממהרות לתבוע את עלבונם של המופלים לרעה וממעטות עוד יותר להעניש את העבריינים. בהניחו שתקנות מנהלתיות מוחלות כמעט אוטומטית ואינן דורשות הליכים משפטיים מסובכם, הציע מאיר כהן, "כי מוסד חינוך אשר עובר על איסור ההפליה…ואינו מקבל תלמידים בשעריו בשל מוצאם העדתי, לא יקבל תקצוב מהמדינה."

 

לכאורה מובן מאליו. במדינה המושתתת על עקרונות השוויון והצדק האפלייה לרעה של אדם (מכל גזע דת ומין) היא עבירה פלילית. לא ייתכן שהמדינה תממן עבריינים. גזענות? לא בבית ספרנו.

אז זהו שכן. ההסברים הם רבים: הבדלים בתפיסת עולם ושוני תרבותי, חשש שאורחות החיים בבית ישפיעו על התנהגות התלמידים, שיוציאו לתרבות רעה ר"ל את התלמידים והתלמידות שבתיהם טהורים ואורחות חייהם כשרות. לגזענות הסברים רבים. בסופו של דבר מדובר בעיקרון פשוט—החלה של דעה קדומה על ציבור שלם. השאלה אם תלמידה מזרחית פלונית מקפידה על קלה ועל חמורה כאחיותיה האשכנזיות אינה עולה. מזרחיות ואתיופיות לא באות טוב להורי התלמידות הלא מזרחיות, לא אתיופיות. חישבו על ההיסטוריה היהודית. איכשהו היהודים לא התאימו. תמיד נמצאו סיבות להשאיר אותם בחוץ. למה שלא יישארו בגטו שלהם, שבו ינהגו על פי מנהגיהם המשונים?  

 

למוד ניסיון מן ההיסטוריה הארוכה שלנו כקורבנות אפלייה ובטוח כי צאצאי הקורבנות לא ינהגו באחרים כפי שנהגו בהם העלה כהן את ההצעה לדיון. לו היה עליכם לנחש מי יצביע בעד אפוא, הייתם אומרים שכל חברי הכנסת (אולי מלבד החרדים האשכנזים) יתמכו בה. קל וחומר, הייתם מניחים שחברי הכנסת המזרחים יצביעו כאיש אחד בעד הצעת החוק—כלומר נגד האפליה. טעות בידכם. חברי הכנסת אבוטבול ואזולאי, אמסלם ואשר, ארבל, בוסו וביסמוט, בצלאל וגמליאל, דלל, דנון ודנינו, ואטורי, טייב וכהן, מישרקי, מלול, מלקו, סון הר-מלך, סופר, סעדה ועטייה, קרעי ורביבו, שטרית ושקלים הצביעו כולם, יחד עם חבריהם האחרים לקואליציה, נגד ההצעה. ההצעה נדחתה.

 

כי זאת עליכם לדעת: יש דברים חשובים מהגנה על אחים ואחיות למוצא. לחברי הכנסת של הקואליציה יש עקרונות; אחד מן החשובים שבהם הוא עיקרון האי-שוויון בפני החוק. כלומר, אם לדייק עקרון ריבוי החוקים: חוק נפרד לחרדים וחוק נפרד מתנחלים, חוק נפרד לערבים וחוק נפרד לחילונים. לחלק יהיו חובות ולחלק זכויות ושום בג"ץ שמג"ץ לא יבלבל את המוח. גם על זה נאבקת הקואליציה הנוכחית.