ההתנתקות, ההתנתקות. חפרתם ואפילו לא במקום הנכון

כמה פעמים אפשר לומר שאת ההתנתקות ביצע הליכוד?

כמה פעמים אפשר לומר שההתנתקות הייתה מהלך שפוי והכרחי של התנתקות ממובלעת (גוש קטיף היה מובלעת בתוך רצועת עזה), שגבתה חיי אדם ושתועלתה הביטחונית הייתה אפס מאופס?

כמה פעמים אפשר לומר שהטראומה מן ההתנתקות היא טראומה פנימית של המתנחלים. חוסר העניין של הציבור בחלומותיהם המשיחיים של המתנחלים העיד כי העם לא אתם. מה שכואב להם באמת הוא חוסר העניין של הציבור המסורתי והימני, אבל קל יותר להאשים את השמאל.

כמה פעמים אפשר לומר שהגישה של עלבון נצחי, תמידי, חסר גבולות (יהיה המעליב אמיתי או דמיוני) עלבון המעניק לנעלבים פטור מלא ממוסר יכולה למוטט חברות, מדינות ואימפריות. זה כמו אדם שלעולם לא יסלח להוריו על איזה עוול שעשו לו כשהיה ילד. מתישהו צריך להתבגר.

קשה להתבגר.

תגובה אחת

  1. המבוגר האחראי היחידי במדינה הוא השמאל (או מה שקרוי אחוס"ל, אשכנזים, חילונים, ותיקים, סוציאליסטים לאומיים). כל השאר הם הילדים. כולם דורשים שיבינו אותם, רק את השמאל אף אחד לא מבין, הוא זה שמבין אחרים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s