כלה בת שלוש

במסכת אבות מופיעה שורה של תחנות דרך בחיי אדם: "בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלוש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד, בן שמונה עשרה לחופה". מדובר אמנם בהמלצה בלבד, אבל היא משקפת תפיסת עולם. ישנם בחיי אדם שלבים של בגרות. בן חמש יכול ללמוד מקרא, אבל כדי ללמוד תלמוד נדרשת בגרות גדולה יותר. גם לפני גיל שלוש עשרה מקיים הילד מצוות, אבל אחריות מלאה על קיום המצוות מתחילה בגיל שלוש עשרה. הגיל המתאים לנישואיו של יהודי לדעת רבי יהודה בן תימא, שהרשימה מובאת מפיו, הוא שמונה עשרה. טוב ויפה. ומהו הגיל הראוי לנישואיה של יהודייה? זאת שאלה מורכבת יותר. ילדה יהודייה היא בוגרת וכשירה לנישואין מגיל שתים עשרה ויום. יש חכמים הסבורים שאין להשיא אותה לפני גיל זה, אבל דעתם אינה דעת הרוב. הרוב סבור שמותר להשיא את הילדה גם בגיל צעיר יותר. כמה צעיר? לדעת הרמב"ם עליה להיות בת שלוש שנים ויום: "ואם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד, מתקדשת בביאה מדעת אביה; פחות מכאן–אם קידשה אביה בביאה, אינה מקודשת" (משנה תורה, נשים, הלכות אישות, פרק ג' טו). האב יכול אפוא לקדש את בתו, באמצעות מסירתה לאדם שיקיים אתה יחסי מין לצורך קידושין, בגיל שלוש שנים ויום. הגיל הזה אינו הגיל האידיאלי וסביר להניח שההלכה הזאת לא קוימה למעשה אלא לעתים רחוקות. אבל ההיתר העקרוני קיים. חכמים רבים השיאו את בנותיהם בעודן "קטנות", כלומר בנות פחות משתים עשרה שנים ויום. כמה פחות? לעתים הרבה פחות, כפי שהראתה תלמידתי ד"ר מירב שניצר מימון בעבודת הדוקטור שלה, "כפיית יחסי מין על נשים בקהילות אשכנז במאות 12 -13". בחברה החילונית התפתחה כידוע גישה שונה בתכלית. על פי חוקי ישראל, בת ישראל מפסיקה להיות קטנה מאוחר הרבה יותר. בעילתה של בת פחות מ14 מהווה "אונס סטטוטורי" (כלומר היא מוגדרת כאונס גם אם נעשתה בהסכמה). בין 14 ל16 בעילת קטינה מהווה, אם נעשתה בהסכמה, "בעילה אסורה בהסכמה" שעונשה עד 5 שנות מאסר. רק בהגיעה לגיל 16 מותר לקיים עם הקטינה יחסי מין בהסכמה. וקידושין? על פי החוק בישראל מותר לנערה להינשא בהגיעה לגיל 17. בימים אלה עולה הצעת חוק המעלה את גיל הנישואין מ17 ל18. זוהי הצעה ראויה. כצפוי, נתקלה הצעת החוק בהתנגדותם של חוגים חרדיים, שחלקם כבר הכריזו שלא יצייתו לחוק החדש. הצעת החוק מנסה להקדים תרופה למכה ומאפשרת לבתי המשפט לענייני משפחה להכיר בנישואין במקרים חריגים כמו נישואי ילדי אדמו"רים וכניסה להריון. יש משהו תמוה בנכונות הזו. לכאורה צץ לו בישראל מעמד מובחן של אדמו"רים וילדיהם, שאינם כפופים לחוק המחייב את זולתם. אבל העניין המהותי אינו האדמו"רים וזכויות היתר שלהם, שתיעשינה מעתה מוכרות על ידי המדינה, אלא עצם הנכונות המפוקפקת להתפשר על עניינים שבעיקרון–ובעיקר כאשר מדובר בהגנה על זכויותיהן של נשים. דחיית גיל הנישואין באה להגן על זכויותיהן של נשים במגזרים שבהם הן "מתקדשות מדעת אבותיהן". אם המדינה לא תתערב, אם לא תכפה את עקרונותיה, יעדיפו אותם אבות לקדש את בנותיהם מהר ככל האפשר—בטרם עמדו על דעתן. ההלכה מאפשרת להם להגיע, אם ירצו, עד גיל שלוש שנים ויום. אנחנו איננו מחויבים להלכה. הכבוד לבעלי הדעה במגזרים אחרים, אינו פוטר אותנו מן החובה להגן על אלה שדעתם (ובדרך כלל דעתן) אינה נשמעת.

1 reply »

  1. היה סיפור באחת הקהילות החרדיות באמריקה על בעל שהפסיד במשפט גירושים. הוא התעצבן והודיע לרבנים שהשיא את ביתו לגבר אחר. מבחינה הלכתית היא נשואה והיות ולא יודעים מי בעלה (והאב מסרב לגלות) היא לא יכולה להתחתן לפי דת משה וישראל לפני שתתגרש. עכשיו אומר הבעל שעד שלא יענו לדרישותיו הוא לא יסכים לגלות את שם החתן ולכן אי אפשר יהיה לתת גט אפילו בהסכמה. זה מה שקורה כשחוקים של ימי הביניים גולשים לעולם המודרני.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s