מי אמר שלטון חוק ולא קיבל? הנה עכשיו הכריז בג"ץ כי עמונה, גדול המאחזים ביו"ש, תפונה. חוק או לא חוק? מתי? "בתוך שנתיים". נרגשים? לא כדאי.
הנה קיצור תולדות עמונה. היא הוקמה ב1995 על קרקע פלסטינית פרטית כאתר ארכיאולוגי (ווינק ווינק) וכאתר מיכלי מים של מקורות. ב1997 התיישבו במקום מתנחלים חובבי ארכיאולוגיה והידרולוגיה מעפרה. בשנת 2000 "גילו" פקחים עבודות להכשרת הקרקע להתיישבות שביצעה חברה "אמנה" של המתנחלים. העבודות הופסקו. ב2004 הן התחדשו. המנהל האזרחי הוציא "צו סופי להפסקת העבודה ולהריסה". כלום לא קרה. בינואר 2005 "הבחין" פקח שהעבודות נמשכות. הרשויות החליטו להרוס את המבנים, אבל לדחות את ההריסה עד אחרי ביצוע תכנית ההתנתקות. ההתנתקות עברה. כלום לא קרה. בנובמבר 2005 פנתה תנועת שלום עכשיו לבג"ץ בעניין הריסת המבנים בעמונה. המדינה הודיעה כי בכוונתה להרוס את המבנים עד סוף ינואר 2006. ב1 בפברואר פינו כוחות הביטחון מספר מבנים בעמונה והרסו אותם.
עד כאן שלטון החוק. הייתה עמונה וראו איננה עוד.
אל תהיו נאיבים. הרסו מספר מבנים ומיד בנו אחרים. המדינה השקיעה מיליונים במאחז הלא חוקי והלא קיים. עמונה עולה כפורחת–כמו כל המאחזים הבלתי חוקיים.
אבל זה עוד לא הסוף. לאחר שקמה מחדש , ובעצם מעולם לא פונתה באמת, נתבעה המדינה לפנות את עמונה עד סוף 2012. בנובמבר ביקשה המדינה ארכה לפינוי עד 30 באפריל. באפריל הורה בג"ץ לפנות את עמונה עד ה15 באפריל. המדינה לא הזדרזה וביקשה זמן לחשוב. עכשיו נתן בג"ץ למדינה שנתיים לחשוב. ובעוד שנתיים? הרבה יכול לקרות. רק דבר אחד לא יקרה–עמונה לא תפונה. המדינה, עושת דברם של המתנחלים, לא מתכוונת לפנות שום מאחז, ובג"ץ המשמש כבר עשורים כחותמת גומי וכמלבין תעשייתי לכיבוש יכריז שוב שהנוזל הצהוב הזה היורד ויורד על ראשו–בעצם על ראש כולנו–הוא גשם. מה אני אומר גשם? שמן זית זך.
הבלוג של אביעד קליינברג 