החורף המערבי

התפרסם בידיעות אחרונות 31.7.12

החורף מגיע—לא למזרח התיכון, לא לעולם השלישי, אלא לראשון ולשני, למערב. הוא מגיע בעיתו, אבל כמו תמיד אנחנו מופתעים. ההפתעה היא ביתה הבכורה של ההדחקה. הכתובות על הקיר מהבהבות זמן רב. אחת לכמה דורות מגיע מישהו שמכריז על קץ ההיסטוריה. היום מצחיק להיזכר בזה. הגברת הזקנה הזאת לעולם אינה נחה על שמריה. אחת לכמה דורות מישהו מכריז שהגענו אל המנוחה ואל הנחלה. מעולם לא היה מצבנו טוב יותר ואין כל סיבה שיהיה טוב פחות. אבל המחזורים הגדולים של ההיסטוריה מספרים סיפור אחר. אימפריות עולות ויורדות, מערכות של אמונות—דתיות, כלכליות ופוליטיות—נקלעות למשבר וקורסות אל תוך עצמן, הדמוגרפיה מהתלת בחזאים. מאז הקיזה את דמה במלחמת העולם השניה, נהנתה אירופה משלום ומשגשוג חסרי תקדים. הם התאפשרו בין היתר בשל הפניית תקציבים מחימוש לאיכות חיים. הדוד מאמריקה שהגיח מן המאבק עם הגרמנים ועם היפנים כאימפריה כלכלית וצבאית דאג לביטחון ומימן את הזנקת הכלכלה (תכנית מרשל). למודי ניסיון מר, פעלו מנהיגי אירופה להחלשת המולך הגדול שלו הקריבו אבותיהם את בכוריהם—מדינת הלאום. האל החדש היה כלכלת השוק. האל הזה אינו רק טכניקה לניהול השווקים; הוא מערכת מוסרית מורכבת ורדיקלית שהתאימה לאכזבה הגדולה מן האידיאולוגיות שדרשו ללא הרף הקרבה של היחיד למען הכלל. כלכלת השוק האמינה ביחיד, לא ביחיד החוטא המתגבר על תשוקותיו למען תהילתו של האל, אלא בחוטא האוהב את חטאיו. המערכת החדשה עודדה אותנו לחטוא את חטאי המוות של העולם שקדם לה—לקרוא דרור לתאווה ולגרגרנות, לקנאה, לבטלה,לגאווה—לעשות סוף סוף את הטוב והישר בעינינו ולא בעיני האב הגדול או האח הגדול. היה בזה משהו משחרר מאד. ומדוע בעצם לא נקרא דרור לתאוותינו? מדוע עלינו להתאפק תמיד ולהדחיק? עולם ישן עד היסוד נחריבה, לא כדי להקים את הדיקטטורה של הפרולטריון, אלא כדי ליהנות, "לבקש את האושר" במונחי הכרזת העצמאות האמריקנית. כמה שפחות חובות; כמה שיותר זכויות. אלה מכם הרוצים לעשות למען האחר, יעשו זאת לא משום שהם חייבים, אלא משום שזאת פעילות הפנאי המועדפת שלהם.

לכמה עשורים זה הצליח. המערב מעולם לא היה שבע יותר, שלו יותר, זחוח יותר. מי צריך מדינות לאום? מי צריך את הכנסייה? מי צריך דיקטטורות חמוצות פנים? הדמוקרטיה הליברלית, אימפרית הזכויות, הצרכים והצרכנות, היא גן העדן והאיחוד האירופי הוא שומר הסף. כל מי שיכול רצה להיכנס. אבל יש להסדר הזה כמה בעיות. הוא מבוסס על ההנחה שהשגשוג ימשיך לנצח והוא מנוון בשם האשליה הזאת את האינסטינקטים הנחוצים לשעת משבר—סולידריות, הסתפקות במועט, נכונות לעבוד קשה. הוא נותן כוחות עצומים לאשפי המספרים המבטיחים, שיהיו אשר יהיו האחוזים שהם נוטלים לעצמם, עדיין ישאר די לכל היתר. את ההבטחות הללו קשה מאד לקיים במצב משברי. העולם השתנה. כוחות חדשים עלו בו, צרכים חדשים נולדו. אמריקה בזבזה את משאבי הענק שלה בסידרה של הרפתקאות כלכליות וצבאיות ושוב אינה יכולה להושיע, את עצמה ואת אירופה. אירופה מתקרבת במהירות למשבר כלכלי עמוק שיהיה בהכרח גם משבר פוליטי ומוסרי, משבר שהיא אינה ערוכה לו מנטלית ופוליטית ושיחייב אותה, כרגיל בנסיבות של משבר, להמציא, במהירות וללא שיקול דעת, תפיסת עולם חלופית.הבעיה היא שאמריקה ואירופה קורות בטבורן. בפעם האחרונה שאמריקה נקלעה למשבר (ב1929), התערערו לחלוטין הסדר האירופי והעולמי. גל עכור של שנאה ואידיאולוגיה לאומנית שטף את היבשת. החורף קרב. הכינו את המעילים.

הכנסו לקומפרס. קראו, התווכחו הגיבו.

15 replies »

  1. נכון, החורף האירופאי לא רחוק. כמו שציינת תוכנית מרשל יכלה להקים את אירופה (המערבית) מחדש. היה כאן אינטרס כלכלי לשתוף פעולה כדי להתעשת ממלחמת עולם, וגם אינטרס משותף פוליטי מול האיום הסובייטי. לעמוד מול המזרח [לפי התפיסה של אותם הימים] היה מצדיק לשים בצד כמה השקפות לאומיות ואפילו לאומניות, ותוך כדי כך להביא לשגשוג אישי של האזרח המערב אירופאי. הייתה גם תקווה שכלכלה מאחדת . חלק מן האינטלקטואלים הצרפתיים [לשם דוגמא] לא אהבו את "התרפסות " לתרבות האמריקנית. כך ז'אן פול סארטר, שגם לא היה לו קושי לפנות שמאלה -הגיע למצב שהרגיש צורך לשבח את סטלין את הקומוניזם. בכך במידה רבה רצה לאותת לאמריקאים שהוא בז לתרבותם.

    אהבתי

  2. אני שואל מהמאמר לפחות את הציטוט הבא: "הוא מנוון בשם האשליה הזאת את האינסטינקטים הנחוצים לשעת משבר—סולידריות, הסתפקות במועט, נכונות לעבוד קשה."

    אהבתי

  3. בקיצור: לחזור בתשובה, לחזור לימי-הביניים, לשרוף מכשפות, להסתגר בבתים, להשליך את הדמוקרטיה לפח וכו' וכו'.

    אולי אפשר דרך-ביניים?

    משהו בסגנון הומניזם של אהבת האדם (הלוא נבראנו בצלם, לא?) וכמובן – אהבת-האל, ובנוסף קצת ענווה, קצת כבוד לאחר, קצת התחשבות באחר, ובאופן מעשי: אולי משכירי הדירות בת"א (הצפון הישן) יואילו בטובם להוריד קצת את שכה"ד מ-6,000 ש"ח בחודש למשהו בסגנון ה-2,500 ש"ח בחודש? וכמו-כן, אפשרות לרכוש רכב סביר במחיר סביר (נניח – 10,000 ש"ח?), טוב, אולי אני באמת נאיבית וחולמנית (אבל תמיד אמרו לי שאני צריכה לזכור כי אני חיה בישראל …).

    אביעד, שים-לב, היזהר שלא תהיה יותר מדי מושפע מאוגוסטינוס… (חחחחח)

    אהבתי

    • אוגוסטינוס המסכן לא ממש קשור לזה. הוא אפילו לא היה פסימי במיוחד. מכל מקום אני לא יודע מה יקרה עכשיו ואני ודאי לא מציע להחזיר את היטלר ואת מוסוליני או את תומס דה טורקמדה. אני בסך הכל מצביע על תרבות שאינה בנויה באמת להתמודד עם משבר, שהמשבר הולך ומתקרב אליה. בפעם האחרונה אגב לא צדו מכשפות, אלא רצחו יהודים ובעיקר זה את זה.

      אהבתי

      • אני יודעת ומבינה ללבך. הבעיה שהעולם תמיד נע מקיצוניות אחת לרעותה, וקשה לאנשים להתמיד בשביל-הביניים. אגב, לאוגוסטינוס יש זכויות רבות (ותרגומך, אגב – מצוין!). 🙂

        אהבתי

  4. כלכלת השוק הייתה האידאל החלופי? אז איך אתה מסביר את הסוציאליזם ומדינות הרווחה חסרות התקדים (כולל הלאמות וכו') ששלטו בכל מערב אירופה עד שנות השבעים לפחות? נדמה לי שהניתוח הזה קצת שטחי.

    אהבתי

    • הניתוח הוא כמובן שטחי. ענין של הגדרה וגם של היקף הטקסט. יצירת מדינת הרווחה האירופית נועדה לאפשר את החיים הטובים לכולם. העירוב המוזר שלה עם הדת האמריקנית של כסף מהר ובקלות יצר ציפיה לחיים טובים בזול. זה הלך לזמן מה.

      אהבתי

  5. כן, הכתובת באמת על הקיר כבר זמן מה. נתנחם בזה שזכינו לחיות במאה החילונית שעוברת מן העולם, וכדרך העולם, נמשיך כמיעוט נרדף, ונחזור בגדול בעוד כמה מאות או אלפי שנים, להזין את הממסד המאובן בעוד כמה רעיונות שיחזיקו אותו בחיים עד שהקוסמוס יקרוס עלינו.

    אהבתי

  6. agree. the biggest scandal is the apathy. we lost the ability to create a revolution- a real one not on FB. to go to the streets- all of us- zkenim vataf..

    אהבתי

  7. תודה על המאמר. בהחלט מורה על ענווה מספקת כדי לבקר את תרבות המערב. ברם, קשה לנתח את הדברים בלי להציע, לכל הפחות, את ההצעה היהודית…מי שמאתגר את תרבות הצריכה והליברליות הוא ללא ספק האילסאם. ברמת ההצהרה הם מדברים על רוחניות מול מתירנות, על אהבת הא-ל למול הנהנתנות. ו…הם מחזיקים למעשה במפתחות העושר העולמי…כל הנתונים הללו לא טריוויאליים. התפקיד של בירור מוקפד בין הפארסה של האיסלאם שמופיעה במסווה של "קדושה" ומייצרת אלימות, סגירות ונוקשות, תוך ניצול מעמדם או כאמירים או כמקורבנים – מוטל, לפחות על פי המסורות היהודיות (גלות ישמעאל) עלינו, יהודים רחבי דעת שלא אמורים להתכחש למוצאם ולמסורת אבותם. דרך ארץ, אהבת אדם תוך עיצוב חברה רוחנית יוצרת, מקיימת ומיטיבה. בית הכנסת הוא תשובה מסוימת – רק אם נשכיל להוציא מתוכו את נביאי השקר, ונשים את העניין החברתי במקום הראשון – לעשות צדקה וצדק, לפני ואחרי ההבנה שיש מנהיג לבירה. אפשר, אביעד, לעשות גם את הצעדים הבאים…זה רק קצת מפחיד, אבל לא בלתי אפשרי

    אהבתי

    • יש לנו מה ללמד, אבל יש לנו גם מה ללמוד–קצת יותר מן הענווה שאת מייחסת לי. אני לא בטוח שיש מנהיג לבירה ועוד פחות מזה אני בטוח שהיהדות המודרנית היא המופת המוסרי שהיא מתיימרת להיות ולהציע לאחרים.

      אהבתי

  8. התחזיות קשות העתיד מי ישורנו. מה שבכל זאת יפה ומאפיין את אמריקה הינה היכולת המופלאה שלה לצאת ממשברים ואפילו מחוזקת (מלחמת האזרחים,מלחמות העולם וכו,) היות ואנחנו חיים כאן והיום ובסך הכל העולם המערבי חי לא רע למרות המשברים הכלכלים והאיומים הצבאיים אולי תמצא דרך להחלץ מהמצוקות וישמר מאזן האימה. ואותה זקנה באה בימים(ההיסטוריה) שחושבת שראתה כבר הכל תהיה גם היא מופתעת,הלואי שלטובה.
    ושאלה קטנה : במה פשע החורף מכל עונות השנה ובו משתמשים לתאור מצבי פחד ואימה כשהקיץ נראה לי מציק יותר ובלתי נסבל????

    אהבתי

  9. שגשוג ומשברים לא מגיעים משום מקום, אלה הן תוצאות של מדיניות כלכלית. סקירת המאה האחרונה באירופה מראה שהמדיניות הכלכלית הסוציאליסטית ושימוש ביותר כסף ממה שיש – מובילה לאסון. כמצד שני, לכלה חופשית מובילה לשגשוג כלכלי ופוליטי.

    אהבתי

  10. לטובה,

    האיסלאם אינו עשיר. מי שכן עשיר אלה הן אותן מדינות היושבות על מאגרי נפט אדירים והנהנות מתרבות הצריכה המטורפת של מדינות המערב.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s