בציפייה לציפי

בחודשים האחרונים האחרונים זכתה ציפי לבני לפחות לשתי הצעות נכבדות.  שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד הציעו לה להצטרף אליהם. לבני סירבה בנימוס. היא לא מוכנה להיות מספר 2, מתברר.  כל מטרתה היא לגאול את עם ישראל מעולו של נתניהו. עם ישראל, מתברר, יוושע ויפדה רק אם לבני (או שמעון פרס—מיד נחזור לכך) תעמוד בראש המפלגה שתתמודד כנגד ראש הממשלה. על מה מבוססת ההנחה הזאת? לא ממש ברור. על פי כל ההערכות הדבר היחיד שלבני מסוגלת לעשות הוא לפצל את גוש "השמאל" ולא להגדיל אותו. זה הרי בדיוק מה שקרה בבחירות האחרונות. לבני ספחה אל עצמה מנדטים שהיו מגיעים לעבודה ולמרצ. זה הכול. מה עשתה אתם? לא הרבה כידוע. הקולות של אוהדי ציפי הכניסו לכנסת את שאול מופז ואת עתניאל שנלר, את אבי דיכטר, את אברהם הירשזון ואת אריה ביבי, את רוחמה אברהם ואת יוליה שמאלוב ברקוביץ' בין היתר. בשמאל הייתה אורה ושמחה וששון ויקר ברגע המשכר של הבחירות, שבו ניסתה לבני לשכנע אותנו ואת עצמה, שאת הממשלה אמורה להרכיב המפלגה הגדולה ביותר ולא הגוש הגדול ביותר. כשהרגע עבר נשארנו עם דיכטר ועם יוליה שמאלוב ברקוביץ'. ועם ציפי לבני, שהרבתה להסס, ממש כפי שהיא עושה עכשיו, ולדבר בלשון משיחית, ממש כפי שהיא עושה עכשיו, ולא לשתף פעולה עם אף אחד, ממש כפי שהיא עושה עכשיו, ולצפות שהממלכה תוגש לה על מגש של כסף, ממש כמו עכשיו. הצעות חקיקה חשובות? יוזמות פוליטיות משמעותיות? התבטאויות בנושאים שנויים במחלוקת? לא ציפי. ציפי מודיעה שראש הממשלה אולמרט חייב להתפטר, אבל נשארת בממשלתו. כי ציפי רוצה להיות ראש הממשלה. האם יש קשר בין השאיפה הזאת למספרים ולנתונים? לא ממש. האם לבני תדע לפעול באופוזיציה? ממש לא.

אם אתם חושבים ששלי יחימוביץ' ויאיר לפיד אינם מודעים למה שכתבתי עד כה, אתם טועים. אפשר לומר לא מעט על השניים האלה, אבל קשה להאשים אותם בנאיביות פוליטית. למה אפוא הם זקוקים לציפי לבני (אולי לא כמספר 1 אבל כמספר 2)? הסיבה, קוראיי הנכבדים, היא אנחנו. אנחנו מתכוונים להעניק ללבני—על פי הסקרים כמובן—בין 8 ל14 מנדטים. למה אנחנו מתכוונים לעשות את זה? לאלוהי ישראל פתרונים. אני מניח שאנחנו חושבים שלבני היא פוליטיקאית הגונה (בקדימה זה אכן לא מעט). אני מניח שאנחנו חושבים שיש לה כוונות טובות ואילו רק חיינו בשוויץ היו לה סיכויים סבירים להיות פוליטיקאית מצליחה למדי. נכון שאנחנו לא חיים בשוויץ, אבל בהחלט צריך לשאוף לזה, וכאשר מדינת ישראל תהפוך לשוויץ, תהיה לנו פוליטיקאית שוויצית מן המוכן. מחשבה בהחלט מעניינת. מעבר לזה יש לסוג מסוים של בוחרים בישראל חיבה יתרה למי שנכשל בעבר. ככל שהכישלונות רבים יותר, הנאמנות רבה יותר. הוא/היא  למד/ה מן הניסיון, אנחנו מכריזים. הוא השתנה. הניסיון אמנם מוכיח שפוליטיקאים ישראלים לא לומדים מן הניסיון, אבל למזלם גם הבוחרים לא. את ההוכחה היפה ביותר לנטייה הזאת נתנה ציפי לבני עצמה, שהיא ובוחריה קורצו מאותו חומר. האדם היחיד שהיא מוכנה להיות מספר 2 שלו, כך נראה, הוא שמעון פרס. לבני סומכת על פרס למוד התבוסות (האיש שהצליח להפסיד בבחירות לנתניהו אחרי רצח רבין!) שיוביל אותנו בביטחון לתבוסה הבאה. והיא לא לבד. חתן פרס ישראל ופרס א.מ.ת דוד הראל קרא לפרס "להשיל את גלימת הנשיא ולהוביל אותנו כראש ממשלה". ליד התשוקה לפרס, הגעגוע לציפי נראה כריאליזם בהתגשמותו. שלום רב שובך.

התפרסם בידיעות אחרונות 27.11.12

8 תגובות

  1. ניתוח מעולה וחד כתער, כדרכך .

    מותר להודות, גם אם זה לא נעים, שנתניהו דווקא כן למד מן הניסיון.

    אהבתי

  2. כנראה שלא די ללכת בצעדים נמרצים ולנופף בשיער ברוב גאון.
    הכתבה חדה כתער. המחשבות מטרידות.
    תודה אביעד .

    אהבתי

  3. ישנו סרט של האחים מארקס בו יורד הבעל העשיר והמכוער במדרגות היכלו המפואר ותוך כדי כך מתווכח עם זוגתו בנושא המאהבת שלו, (עד כאן התיאור כדי להזכיר למי ששכח את הסרט). האישה צועקת ובוכה שהיא יודעת על ההיא והוא אוהב את ההיא בגלל שהיא כזו וכזו וגם יפה. על כל דבריה הבעל שמע ואולי הבין אבל כאשר היא הזכירה שהמאהבת יפה ממנה, האישה החוקית, קפץ הבעל בפליאה: ״מה זאת אומרת ׳יפה׳, הרי כל אחד יפה ממך!״. ולמה אני מלאה אותך בתיאור מיותר זה, משום שכל אחד עדיף מביבי, גם ציפי. ושלא תטעה בבחירתי. גם אני לא ציפי.

    אהבתי

  4. חייבת לציין שלא מבינה איך אנשים חכמים במדינה הזו נסחפים במנטליות העדר הגואה בו, העיתונאים שואלים אותה אם הסיבה שהיא לא הולכת להתחבר לאיזה מפלגה מסיבות של אגו וכל המדינה מחרה מחזיקה אחריהם. בלי שניה להסתכל האם באמת זו הסיבה, יכול להיות שיש רק סיבה אחת ויחידה למהלך הזה? כל מה שכתבים מאכילים אותנו צריך לאכול לבלוע ולא לשאול שאלות? אני מצביעה גאה לציפי, מסכימה בכל לב שלא היתה צריכה לחבור לאף אחד, אני הבוחרים שלה, וממש לא מתאים לי לחבור אליהם. גם לא מסכימה עם הפוליטיקה שלהם וגם לא מסמפטת אותם ברמת הפוליטקאים. מרגישה שהם נעים במעין כלום . שמחתי שלא הצטרפה אליהם , הם שמאל. חד וחלק. אם הייתי רוצה שמאל לא הייתי צריכה את ציפי שתושיע אותי, כן תושיע. היא הרגישה לי כמושיעה ואתה יכול להביט בזה בציניות ככל שתחפוץ. אני כמצביעה במדינת ישראל הרגשתי שאין לי אלטרנטיבה לבחירה. הכל נע בין ימין קיצוני, דתיים קיצוניים או שמאל קיצוני ואלה שמתיימרים להיות אמצע – לא ממש קונה את זה. אני כמצביעה במדינת ישראל הרגשתי שאני מגיעה לקלפי ואין לי למי לבחור, אפילו שקלתי לבחור מפלגה איזוטרית כזו או אחרת ולו רק כדי לא לבחור במפלגות הגדולות שכל כך מרוצות מעצמן. חברה שכחנו שאנחנו דמוקרטיה? למה חייבים להיות שתים שלוש מפלגות גדולות וכל מי שלא מצטרף אליהן הזוי. מפלגות גדולת הן כמו חברות ענק, מסואבות, מושחתות ובאופן כללי מזמן איבדו כל קשר למציאות ולבוחרים שלהם. אני מעדיפה לבזבז את קולי עליה, קול ההגיון, שקולה ובעיקר הוגנת. ולו רק כדי לצאת במחאה! מחאה מול זה שלא משאירים לי ברירות אלא לבחור בין שחיתות ואגואיזם מצד אחד וכלום שמאלני מצד שני. אני מעדיפה לבזבז את קולי עליה. זו המחאה שלי. התיאוריה המקסימה שמפילה את כל האחריות על נפילת קדימה ונפילת מרצ על גבה וראשה של ציפי אני מוחה עליה, זו שוב תיאוריית העדר ואף אחד אפילו לא שוקל תיאוריה אחרת. ציפי היתה אמורה לנצח בבחירות הקודמות הסיבה היחידה שהיא בסוף לא היתה ראש הממשלה היתה כיון שלא הצליחה להרכיב ממשלה בתוך ביב השופכין המושחת מנווון עושה קומבינות וסוגר עסקאות שקיימת לנו כרגע במדינה. אל תשכחו שגם אריק שרון עזב את הליכוד מאותה סיבה. הוא לא הצליח לעבוד בתוך כל התחמנות המסרסת הזו. קדימה השמידה את עצמה מבפנים, ללא כל עזרה של ציפי. היא לא נטשה היא פשוט לא הצליחה לעשות כלום כי הגינות תמיד נכשלת במקומות שהכל מושחת. היא בסך הכל היתה להבה קטנה בתוך ים של חושך. ולא הצליחה. כשלה. זו אמת כואבת גם לי וגם טיפה אכזבה. אבל בעיקר גאווה . שלא הסתאבה, של הושחתה שלא ויתרה על עקרונותיה ולו גם במחיר שנכשלה. ממתי לנאמנות לעקרונות אין כבר כח בחברה שלנו? ממתי להגינות כנגד שחיתות אין קרדיט? אנחנו חיים בתרבות של נרטיבים. ובנרטיב שממציאים המתנגדים לה שהם בעלי אינטרס וגם הכתבים שהם גם בעלי אינטרס שלא נדבר מושחתים בעצמם היא כשלה, היא הרסה היא פירקה היא אגואיסטית, היא משיחית ועוד ועוד. אני ממליצה להסתכל על הכל מנקודת מבט אחרת. היא פשוט לא רצתה להתפשר . זה שבשל כך היא כשלה זה רק נקודה לזכותה לא לרעתה.לפחות בעיני. ציפי היא משיחית בעיני בתקופה שבאמת לא שלא ידעתי במי לבחור , לא רציתי לבחור בין האפשרויות הקיימות לי . ציפי היא מרכז. מרכז אמיתי. לא הימין שפוזל שמאלה והשמאל שפוזל ימינה. היא באמת מרכז, היא באמת מייצגת אותי והיא לא צריכה לחבור לאף אחד אחר. שהם יחברו אליה.

    אהבתי

כתוב תגובה לkarnykern לבטל