לא מרימים ידיים (כדי להדיח את ביבי)

ביבי אפילו לא מזיע כשהאסון הצבאי החמור ביותר בתולדות ישראל מתחולל במשמרת שלו. הוא ממשיך להפיק את השקרים שלו, לעשות לביתו, לשחק בפוליטיקה קטנה, להפיץ שקרים ורעל. האיש הזה, והכנופיה שהביא אתו, הוא כמו מחלה אוטו-אימונית. הגוף מותקף מבפנים ונותר חסר הגנה. למנהיגים אחרים היו כבוד, מצפון, בושה–לפחות משהו מאלה. ביבי (כמו טראמפ) הוא הפרעת אישיות נרקיסיסטית מהלכת. הוא לא יעזוב עד שלא תישאר סביבו אבן על אבן.
איך מתגוננים ממנהיג חסר עכבות ומצפון? צריך להדיח אותו. השאלה היא האם תומכיו הם חלק מהמחלה? הם הזדהו אתו כל כך שעכשיו, אפילו לנוכח המציאות הנוראה ביותר, הם רואים בהכרה בטעות התקפה על הדימוי העצמי שלהם–מבלי להבין שעברנו מזמן את שלב הדימויים ואנחנו נלחמים על עצם קיומנו.

כנסת שפויה הייתה מקיימת אי אמון ושולחת אותו לאלתר הבייתה. זה מנגנון הקיום העצמי האחרון שיש לנו. המנגנון הזה לא מופעל.

כל מי שממשיך לתמוך בנתניהו גם עכשיו תומך בהרס-עצמי, בחורבן מדינת ישראל, בסוף החלום הציוני.