החלום שלי הוא הסיוט שלך

מחמוד אחמדינג'ד התראיין אצל פירס מורגן בסי אן אן ביום ב'. שלא כצפוי אצלו, היה נשיא איראן זהיר בדרך כלל בהתבטאויותיו בענייניה של ישראל. כשנדרש להתייחס לטענה כי קרא למחוק את ישראל, השיב כי מה שיש למחוק הוא הכיבוש, חירחור המלחמה והרג נשים וילדים. האיראנים אמר מציעים דרך—הדרך היא הכרה בזכות הפלסטינים לשלטון עצמי. הוא הגדיר את חששותיה של ישראל מן הגרעין האיראני כדמיוניים ואת מדיניות ישראל כהרפתקנית. ביום ג' הכריז נשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, כי הוא מטיל ספק מוצדק בכוונותיו הטובות של אחמדינג'אד. מדינה המכחישה את השואה, אמר קלינטון, מאיימת על ישראל ועושה דמוניזציה לארה"ב, אינה יכולה להיפטר בלא כלום בזכות הצהרות מעורפלות של נשיאה. קלינטון צודק כמובן. איראן היא מדינה מסוכנת. ההצהרות הנשמעות ממנה מזה זמן (כולל הודאה מפתיעה בהטעייה מכוונת בעניין תכנית הגרעין האיראנית) מדאיגות וחמורות. במצב הנוכחי איראן אכן מהווה סכנה למדינת ישראל. פתחתי בציטוט דבריו של אחמדינג'אד ובאי האמון שאני חש כלפיהם, כדי להבהיר שאיני מבין אלה הנאחזים בכל קש של תקווה והממהרים להודיע על כוונותיו הטובות של הצד השני כדי להימנע מעימות. שכן התקווה היא כלי בעייתי בקבלת החלטות פוליטיות—לשני הכיוונים. חשוב להימנע מפעולה הנשענת על התקווה המופרכת שיהיה בסדר. השאלה אינה מה היינו רוצים שיהיה, אלא מה יש. באותה מידה חשוב להיזהר מלהתייחס לתקוותיו של הצד האחר כאל חלק מן המציאות שיש להגיב עליו בכליה של המציאות. ייתכן למשל שהפלסטינים חולמים על הקמתה של פלסטין גדולה המותנית בהיעלמותה של "הישות הציונית", אלא שאין להם שום יכולת להוציא את החלום הזה אל הפועל והם מתנהלים כאילו הגשמתו היא משימה לטווח הארוך מאד שהאמצעים להשגתה אינם ברורים. גם לנו יש חלום—חלום גבולות ההבטחה האלוהית—אלא שאיננו ממהרים להגשימו. ביחס לאיראן צריך לברר לא אם האיראנים היו רוצים לראות בהיעלמותה של ישראל, אלא אם הם סבורים שתקווה כזאת היא יותר ממשאת נפש. האם הם רואים במחיקתה של ישראל תכנית ממשית לביצוע? התשובה לשאלה הזאת הרבה פחות ברורה מן התשובה לשאלה הראשונה (כן, הם מעוניינים בהיעלמותנו). אין ספק שאיראן מבקשת להתחזק על חשבון ישראל. האם היא פועלת להיעלמותה בכל מחיר, גם במחיר הרס נורא של איראן? כנראה שלא.

לעתים תגובת היתר של אחד הצדדים לחלומו של הצד האחר הופכת לסיוט שמגשים את עצמו. אתה פועל בצורה קיצונית כדי לקדם סכנה אמיתית מבחינתך. הצד האחר מזהה את מעשיך לא כהתגוננות מפני החלום, אלא כאיום מציאותי, שיש להתגונן מפניו (ישראל מבטאת שאיפה ברורה להפלת המשטר באיראן). הסיטואציות הנפיצות ביותר, הן בחיים האישיים, והן בחיים המדיניים, הן סיטואציות שבהן שני הצדדים חשים מאויימים ופועלים תוך ייחוס כוונות יתר לצד האחר. אבל הציות לעיקרון המציאות אינו מסתיים בהערת אזהרה מפני הסלמה שמולידה התייחסות יתר לרטוריקת-החלום של הצד האחר. לפעמים הסכנות אמיתיות ולא מדומיינות, אבל פתרונן גדול על הקורבן הפוטנציאלי. אנחנו במדינת ישראל לא אוהבים להרגיש שאנחנו תלויים ברצונם הטוב של הגויים. אנחנו מעדיפים לחשוב שיש ביכולתנו לפתור את כל בעיות העולם הנוגעות לנו בעצמנו. זהו חלום מסוכן במיוחד. איראן גדולה עלינו. היא מעצמה איזורית שאנחנו יכולים לחבוט בה, אבל ספק אם יש ביכולתנו להנחית עליה נוקאאוט. הצרה היא שפחות מנוקאאוט לא יספיק במקרה זה. פתרון הבעיה אינו בידינו. קצת קשה לנו להכיר בזה, אבל זאת המציאות.

התפרסם בידיעות אחרונות 27.9.12

10 replies »

  1. רשימה יפה, ועניין ההסלמה המוסבר בתחילת הפסקה האחרונה שלך מתקשר היטב לכותרת המצחיקה-אם-לא-היתה-כל-כך-עצובה בישראל היום לפני כמה ימים:
    "איראן: מתקפת מנע על ישראל".

    אהבתי

  2. אבל אם הסיכוי שאירן לא באמת תעשה שימוש בנשק הגרעיני שלה אז כול המלחמה נגדה מיותרת לא? זה נראה כאילו ביבי נתלה בכוח על האילן הזה כדי לסיח את דעתנו.

    אהבתי

  3. דבריך הפאגמטיים והמאוזנים (לדעתי!) הובילו אותי לחשוב מה היה אומר או עושה בן גוריון במצב הנוכחי (גישה לא מקצועית…אבל מסקרנת) . בשני מאמרים בספר יחוד ויעוד הוא מתיחס למלחמת מנע וליחסינו עם ארה"ב.
    1) היש מקום למלחמת מנע עם מצרים? (עמ' 218-225)
    2)בעיות הבטחון במערכה המדינית לאחר סיני (עמ'275 -281)
    בסופו של דבר כידוע התקיימה אותה מלחמת מנע (סיני) שלא מנעה את המלחמות הבאות) אבל המסקנה העיקרית היתה שאנחנו תלויים בגויים ועוד איך!
    והדוגמא הבולטת לכך היתה הרכבת האוירית במלחמת יום הכיפורים,שם עמדנו בפני אסון קיומי של ממש.

    אהבתי

    • עצם המחשבה שאנחנו לא תלויים בגויים היא מחשבה משיחית יהירה מהסוג הגרוע ביותר. הצרה זה שניתן למצוא אותה לא רק אצל פייגלין וחבריו, אלא גם אצל חילונים גמורים לא מעטים.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s