אני ערבי

ההאשמה בגזענות מעוררת בישראלים רפלקס מותנה. אנחנו דוחים אותה אוטומטית. כל כך הרבה פעמים יוחסה לנו גזענות מסיבות פוליטיות; כל כך הרבה פעמים הושווינו, בטיפשות או בזדון, לגרמניה הנאצית, עד שהנטייה הטבעית שלנו היא להתעלם לא רק מן הדיאגנוזה, אלא גם מן הסימפטומים. דא עקא שהסימפטומים הולכים ומתרבים לאחרונה. יש בחברה הישראלית גילויי גזענות רבים ומדאיגים. הנטייה לבטל אותם במשיכת כתף אינה מסייעת בביעורם. הכיעור הגזעני צץ ועולה בהקשרים שונים. הוא עולה למשל בין אוהדי בית"ר ירושלים שחלקם כבר אינם מסתפקים בשנאת ערבים כשרה והם מרחיבים את השנאה לכל המוסלמים. הוא צץ ועולה יום יום בהתקפות מילוליות על ערבים—בקללות ובאיומים על ערבים באשר הם ערבים. הוא עולה באמירות של ראשי יישובים ומועצות, של ועדות קבלה, שאינם מתביישים לומר כי ערבים אינם רצויים, כי ערבים הם נחותים, כי ערבים הם האויב. לאחרונה הוא צץ יותר ויותר בהתקפות פיזיות: ביידוי אבנים, במכות, ביריקות, בניסיונות לרצח ממש.

התפרצויות של אלימות גזענית הן תמיד קצה קרחון. החלק המבצבץ מעל למים נשען על מסה גדולה של תומכים בשתיקה הסבורים שמעשי הפורעים אולי אינם רצויים, אבל כוונתם, אם לא רצויה–מובנת וראויה לאמפתיה. במדינת ישראל התבטאויות גזעניות ואלימות גזענית זוכים להרבה מאד אמפתיה. היהודים, יהיו מעשיהם אשר יהיו, הם תמיד הקורבנות. מעשים גזענים מגונים אפוא מצוות אנשים מלומדה, בשפה רפה. כמעט לעולם אינם נענשים ענישה של ממש. מחנכים ואנשי חוק ופוליטיקאים רואים בגזענות מעין משובת נעורים, שניתן להבין אם גם לא להצדיק. הקורבנות זוכים ל15 השניות שלהם בתקשורת. מגישי החדשות מצקצקים כנדרש, המשטרה "רואה בחומרה". ראשי המדינה שותקים. ה"מנהיגים הרוחניים", הרבנים? הצחקתם אותי. הגזענות, אחרי הכול לא באמת קיימת. למעשה, הודאה בקיומה היא הצטרפות לשונאי ישראל וביטוי לאנטי-פטריוטיזם. כמעט תמיד זה נגמר בעונש חינוכי כלשהו, בעבודות שירות, בהתחייבות לא לחזור על המעשים הללו, או לפחות לא להיתפס. המחאה נותרת בבית. ביום ראשון הפגינו עשרות, עשרות, בירושלים נגד הגזענות. בניגוד למחירי הקוטג', הגזענות אינה נתפסת כבעיה של ממש בישראל אפילו במחנה המתנגדים לממשלה, שהרי הגזענות אינה יכולה להתקיים במדינת היהודים.

ואף על פי כן היא קיימת. לא סתם קיימת, אלא משגשגת. קשה להצביע אפילו על סיבה להתפרצות השנאה האלימה האחרונה. הסיבות הרגילות—מלחמה, פיגועים, משבר פוליטי או כלכלי—אינן קיימות.  הגזענות הישראלית, דומה, עברה שלב. שוב אינה גזענות של שבת ויום טוב. היא גזענות של יום חול, חלק ממרקם החיים הנורמלי. מקללים ערבים, מכים ערבים, מאיימים על ערבים. מה יום מיומיים?

הגזענות אינה אקזמה. היא אינה מחלה של פני השטח, אלא ביטוי לחולי עמוק ההורס את הרקמות. ממשלה הבוחלת באמת בגזענות, ולא רק מן השפה אל החוץ, הייתה פועלת לכלות את הנגע הזה באיבו—מכריזה כי הגזענות היא בעיה לאומית, קו אדום שחצייתו לא תסולח. היא הייתה מענישה את העבריינים לא בעונשים "חינוכיים", אלא בקנסות כבדים ובעונשי מאסר ארוכים. לא פחות חשוב, ראוי שהחברה הישראלית תבטא לא רק סלידה מן העבריינים, אלא גם סולידריות עם הקורבנות. בתגובה על הערה אנטישמית שהופנתה כלפי דניאל כהן בנדיט, ממנהיגי מחאת הסטודנטים של 1968, יצאו המונים לרחובות פריז בקריאה, "כולנו יהודים גרמנים". הגיעה השעה לומר, "כולנו ערבים". כל מי שמתעב את הגזענות הוא ערבי, כשם שהוא יהודי ושחור וסיני והודי. כן, גבירותיי ורבותיי הגזענים, מה שהרגשתם זה נכון—אני ערבי.

התפרסם בידיעות אחרונות 12.3.13

25 replies »

  1. אתה לא תרוויח כלום אם תכה אינדיבידואל הרגיל לאלימות. מנקודת מבטו של האלים, הצהרה כזו תגרום שהאוזניים שלו יאטמו. אתה רוצה לשנות משהו? תן תקווה, תן אופק מדיני, ויוכיח השינוי שעברה מצרים מאויב לאוהב בירידת סאדאת בנמל התעופה בן גוריון. ראה כמה עלוב מצבנו: אין מנהיגים כמו סאדאת, אלא מנהיגי שבטים קטנים וקיצוניים (ואני מתכוון כאן לדימוי התקשורתי) השלטון לא יכול לתת לך אופק מדיני או תקווה כי אז אין הצדקה לקיומו. מעלינו "חשרת עבים" של האביב הערבי, אמריקה שוקעת, אירופה שוקעת והתקווה מניין תימצא?

    אהבתי

      • אני לא חושבת שמר קליינברג מנסנ להרוויח משהו באופן עצמאי. נראה לי (תקן אותי אם אני טועה) שהרווח הוא שלנו כחברה שמוקיעה גזענות. כבר מזמן יש פה תחושה שבגלל שעשו לנו זה בסדר שנעשה לאחר כי היהודי אוהב להיות הברווז הקורבני גם כשאינו כזה. צאו מהסרט, יש מדינה, היא צמחה פלאים וחוללה ניסים ונפלאות בזמן לא יאומן (כזו היא המוטיבציה, מניע -על). אנחנו לא קורבן של אף אחד מלבד של עצמינו, החברה הישראלית אוכלת את עצמה עם שנאה (בתוכה והחוצה ממנה), כל קבוצה שונאת את חברתה שאינה כמוה, את הביטוי "כולנו יהודים" שולפים בכל הזדמנות אבל סולידריות אמיתית אין. אני נועה, אם לבת, אישה לבן זוג, ישראלית, ולפני כל תגית אחרת אני רואה עצמי כבן אדם וככזו לא מעניין אותי כקליפת השום במה מאמין או מה צבע עורו או נטייתו המינית של העומד מולי. לו החברה הישראלית הייתה נבחנת על הנייטרליות בה היא רואה אנשים הייתה לנו כאומה בעיה רצינית. כשאתה מרשה לעצמך לעשות דה-לגטמציה לאחר (על כל בסיס שהוא) אתה מאבד את הלגטמיות של עצמך. "מה ששנוא עליך" הוא לא משפט שאני המצאתי(חז"ל? משהו זוכר היום מה זה?) אבל אני מאמינה שהוא נכון. אני גם מזכירה למי ששכח שגם בגרמניה (כן, אני עושה השוואה) הכל התחיל מרעיון, ממניע של שנאה עיוורת, מאידאה מעוותת שהוצאה לפועל.
        כשאומרים "לעולם לא עוד" מתכוונים לא רק לנו, אלא לעולם לא עוד לאף אחד אחר. ובישראל של 2013 יש אפליה על רקע דתי, גזעי, צבע-עורי, מגדרי ומה לא. יש לישראל הרבה מה לעשות כדי לתקן והתעלמות וחינוך לקוי לא יעשו את העבודה.
        התקווה שלי נובעת מזה שאני מגדלת את הדור הבא. אני יכולה להעביר לו את הערכים שאני מאמינה בהם ואני מאמינה שהם יעבירו אותם הלאה. אני מאמינה שעם מערכת חינ וך ראויה יותר יש תקווה לעתיד אחר וטוב יותר. תקווה תמיד יש אבל גם מערכת ענישה והרתעה היא חלק מחינוך ראוי. גזענות היא מקור רוע אינסופי. כשעם ישראל יבין שזה קו אדום שלא חוצים (לא כי יש עונש, כי זה לא אנושי) – תהיה תקווה. התקווה היא לא משהו ערטילאי, היא מושג שאפשר להגשים אותו, באמצעות עשייה. לא באצמעות צקצוקים מול החדשות. עשייה.

        אהבתי

  2. גזענות כמו גם דיכוי נשים, אופייניות לחברה נחשלת… Welcome to the Club 😦

    כמובן, אנחנו לא היחידים, לצערי גם כל ארצות ערב, כמו גם ארצות רבות אחרות, נגועות בתופעה.

    איני יודעת אם זה בא מתחושת "מאוימות" או מתחושה של "העם הנבחר", אבל לצערי, אכן זה קיים בחברה היהודית הרבה יותר מאשר בחברה הנוצרית והמוסלמית… אם אמשיך, אני עוד עלולה לומר כמה דברים חמורים ביותר, בסגנון הבומרנג הגזעני שלנו שהשפיע על 1933-1945, אבל אפסיק. יום טוב. ביי

    אהבתי

    • שלומית כדאי שתמשיכי לבנות את הסוכה כי הדעות שלך מבוססות בערך כמו האמונה בחד קרן, החברה המוסלמים כיום הגזענות והשובניזם נפוצות הרבה יותר מבישראל.

      אהבתי

      • כתבתי שהערבים נגועים בגזענות, בייחוד התקשורת הערבית. האדם הערבי הרגיל, פחות נגוע בגזענות, אם כי גם הוא גזען לא קטן. יחד עם זאת, אנחנו לצערי הגזעניים הגדולים ביותר – אם כלפי הערבים ואם כלפי הנוצרים (כמו גם כלפי אומות / דתות אחרות). מקווה שיום אחד זה ישתנה ונוכל להיות עם קצת יותר פתוח וקצת פחות גזען.

        נ"ב: אני לא בונה סוכות. מעולם לא בניתי. לגבי הדיעות שלי, הן מבוססות בדיוק כמו שלך :-). כל טוב לך ובהצלחה, וד"ש לחד-קרן (וגם לסוכה).

        אהבתי

  3. יפה מאד אביעד.
    יתרה מזאת: הגם שבמוצאִי אני אשכנזי, אני רואה בעצמי לא פחות מכך ערבי,
    שכן הדנ"א של העם שלי (יהודים) הוא באזור חצי האי-ערב.
    ממש לא ברור באיזו מידה הביא לנו ברכה הסיבוב שעשו אבות אבותי באשכנז.
    ביטוי מעשי: אני משתדל לדבר בחי"ת ועי"ן גרוניות.

    אהבתי

  4. אמיתי ועצוב….
    בשיח החברתי, היומיומי שלנו, ביטויי גזענות הפכו כבר מזמן לשיגרה . החופשיות בה אנשים מנופפים אל מול קבוצות באוכלוסיה דעות גזעניות
    מבלי להיות נבוכים, מבלי להיות מוקעים על כך
    מדאיגה ומפחידה. לא פלא שהשלב הבא של השיח הם מעשי האלימות.
    חובה עלינו להסתייג, ולא לאפשר את השיח הזה. גם ,אולי במיוחד, כשנאמר כבדרך אגב. חייבים לאמץ גישה שהערות גזעניות הן ממש לא פוליטקלי קורקט.

    אהבתי

  5. המדינה צריכה למלא את חובתה בדיוק כמו שהכותה הנכבד עשה במאמרו. לא להפקיר זכויות של אזרחים. המדינה ורשויותיה שומרים על שתיקה ואת זה מתפרש ע״י הגזען הסביר, כל גזען באשר הוא גזען, כגושפנקא לפגוע במי שאינם יהודים. נכון זו גזענות! גזענות היא מכת מדינה. ורק המדינה מוסמכת להודיע על הכרזה מעין זו. הערבים רוצים שייוויון במובן אחר, כלומר שיוויון בכל תחומי החיים שהמדינה תיישם ואז יהפוך הדבר לנורמה או חוק שהסטייה ממנה תתפרש כעבירה. המיעוט הערבי בישראל, יש להזכיר, הוא מיעוט ילידי להבדיל ממיעוט אתני אחר שהגיע לארץ מארצות שונות מתוקף זכות השיבה. כלומר ערבים הם מיעוט נורמטיבי שווה זכויות ליהודים ילידי הארץ. הבחנה זו חשובה והיא חובה מוטלת על המדינה ועל כל האזרחים גם יחד.

    אהבתי

  6. לא נראה לי שגזענות מטרידה את כותב המאמר. נראה לי שרק "גזענות" יהודית המופנית כלפי ערבים מטרידה אותו. זוהי תפיסה מוסרית מקולקלת היוצרת יחסיות מוסרית שבה רק צד אחד מחויב למוסר בעוד הצד השני פטור ממנו. לא ייתכן שכל קריאה גזענית שרק ניתן להעלות על הדעת תושמע במשך שנים מהצד הערבי כלפי היהודים וזה לא יטריד את כותב המאמר.
    אם היה מדובר רק במילים אז אולי עוד ניתן היה לקרוא ליהודים להיות בוגרים יותר ולא להגיב. אבל לאחר עשרות שנים של גזענות אלימות ורצח בכל צורה מתועבת שניתן להעלות על הדעת, מפתיע שרק עכשיו ורק חלק אחד מאלף מהשנאה שהופנתה כלפי היהודים, חוזרת אל הערבים בחזרה.
    אני כמובן מעדיף יחסים אחרים בין היהודים לערבים אבל צריך להבין שזה לא חד צדדי ואנחנו לא יכולים לקבוע בעצמנו איך ייראו היחסים עם הערבים. עם כל הרצון הטוב על שנאה ואלימות לא ניתן להשיב בסליחה ושלום. כפי שכותב המאמר בטח יסכים איתי, תגובה מפויסת לגזענות לא מובילה לדברים טובים.

    אהבתי

      • לא באתי להקניט.
        תאמר בבקשה מה דעתך.
        האם אתה חושב שישראל מקבלת יחס גזעני מרוב שכניה הערבים?
        כיצד ראוי להגיב לגזענות זו?
        אנחנו לא חיים בבועה, אי אפשר לנהל יחסים עם הערבים בלי לקחת אותם בחשבון.
        אי אפשר להגדיר באופן חד צדדי כיצד צריך להתנהג ולהתעלם מההתנהגות של הצד השני במשוואה.
        או שאולי לדעתך אפשר?

        אהבתי

      • האם אתה חושב שכאשר נלחמים בגזענות מצד אחד ומתעלמים/מקבלים גזענות מהצד השני, הדבר גורם לעוול מוסרי (כלומר פעולה כזו היא בלתי מוסרית) או שזו פעולה ראויה שבסופו של דבר מקדמת את המטרה הכללית של מלחמה בגזענות?

        אהבתי

      • האם נראה לך שאפשר להשיג התקדמות כלשהי ביחסים עם הערבים כל עוד התפיסות הגזעניות שלהם מקבלות חיזוקים בארץ ובאירופה? הגזענות הערבית כלפי היהודים היא מציאות יומיומית בארץ ובאירופה ולא נראה שיש התקדמות בצד הערבי. להבנתי לא תחול התקדמות כל עוד הערבים לא יעברו תהליך פנימי של הורדת רמת האלימות השנאה והגזענות. לא מדובר אגב בבעיה ישראלית בלבד, האלימות בתוך החברה הערבית ובינה לבין חברות אחרות גבוהה במידה דומה. לא שאין לנו מה להשתפר בצד שלנו, אבל שום התקדמות שנעשה לא תקרב אותנו ליחסי שלום עם הערבים עד שהם יעשו שינוי אמיתי בתוך החברה שלהם.

        אהבתי

  7. מאמר יפה ומרגש מאד בעיני.
    כתבה כזו צריכה לעורר בכולנו מחשבה שנייה והסתכלות אחרת לפרט… לאדם.
    החתירה לשוויון, לדיכוי הגזענות, לישראליות של כולנו עוברת דרך המאמר שלך..

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s