הזרזיר והעורב

מה שמכונה "עיסקת המאה" הוא "עיסקה" באותו מובן ששודד השואל "הכסף או החיים" מציע לך עיסקה. טראמפ וחבורתו מציעים עיסקה שתתן לימין הישראלי הקיצוני הכל ולפלסטינים לא כלום.

ל"עיסקאות" כאלה אין שום סיכוי להתקבל. עיסקה סבירה היא מהלך שממנו שני הצדדים יוצאים נשכרים, שבו יש לשניהם אינטרס לשמור על מערכת היחסים. לא זה המצב. האפשרות היחידה לקיום עיסקה כזאת היא שלצד אחד יש 100 אחוז כוח  ולאחר 0 אחוז. זה לא המצב. ישראל מתקשה להשתלט על עזה. אתם באמת חושבים שהפלסטינים יבלעו את הצפרדע הזאת ויגידו תודה?

העיסקה מייצרת מצב שבו לצד החלש אין מה להפסיד. זה תמיד רע מאד. כשאין מה להפסיד הכל מפסידים.

אה כן, והעיסקה רעה לישראל לא רק משום שהיא תחילתה-המשכה של אויבות מופלאה. היא רעה משום שהיא מבקשת להנציח את שליטתנו בפלסטינים כנתינים חסרי זכויות. זה מערער את סלע קיומנו המוסרי-חברתי בעבור נזיד עדשי ההתנחלויות.

למי זה טוב? זה אולי טוב לנחקר באמריקה ולנושא התיקים בישראל. העיסקה הזאת היא פייק ניוז, תעלול מסוכן של יחסי ציבור. צריך להתייחס אליה בהתאם–לא פיתרון (אין שום סיכוי שערבי כלשהו יקבל אותה), אלא החרפת הבעייה. אסור לשתף פעולה עם התעלול הזה.