אי שוויון בשם השוויון: נשים וחרדים בצה"ל

התפרסם בידיעות אחרונות 19.6.12

כ15 קצינות בכירות בדימוס פנו במכתב לראש הממשלה, לשר הביטחון וליו"ר הוועדה הפרלמנטרית לקידום השוויון בנטל, יוחנן פלסנר. הקצינות מתריעות מפני תוצאה אפשרית של המהלכים לשילוב יותר חרדים בצה"ל. הקצינות לשעבר קראו "לא לקדם את השוויון בנטל תוך הקרבת זכויות החיילות. אנו צופות בדאגה מהצד על תהליך ההקצנה הדתית בצה"ל, שעלול להחריף עם יישומה של תוכנית חדשה, שלא לוקחת בחשבון את ההשלכות המגדריות של גיוס חרדים על תנאי שירותן ושילובן של נשים בתפקידים וביחידות". ההשלכות המגדריות הן ברורות. צה"ל עומד לצרף לשורותיו מספרים גדלים והולכים של מתגייסים שאינם מקבלים את כללי המשחק המקובלים—לפחות תאורטית—במדינה. לא זו בלבד שהם אינם מכירים בסמכותה של הרבנות הצבאית בענייני כשרות והלכה, אלא שאינם מקבלים את תפיסת השוויון בין המינים, שהיא, לפחות בתאוריה, המאפשרת לנשים הגנה מפני הפלייה לרעה של נשים. כיוון שהנשים הן בעיניהן מקור לא אכזב לטומאה ולפיתוי, הם תובעים הדרה מסיבית של נשים בשם ההלכה. ההדרה הזאת היא חלק מחיי היומיום של האישה החרדית, אבל היא גולשת בכל נקודות החיכוך גם למגזר החילוני. זה מתחיל בתביעה לכפות קוד מסוים של התנהגות ולבוש על נשים—לפחות על אלה הנמצאות במגע עם החרדים—ונמשך בתביעה להשתיק את קולה של האישה, שהוא, על פי פרשנות מסויימת של ההלכה, ערווה. ההתנגשויות בנושא זה כבר הגיעו לצבא. חיילים דתיים "לאומיים" תובעים, בשם ההתחשבות בעורם ההלכתי הרגיש, הדרה חלקית של נשים. ככל שיגדל מספרם בצבא תהפוך הדרישה הזאת למעין נורמה, לא כתובה, אך מחייבת, שחלקים מן הצבא יפעלו על פיה. כבר היום פועל גדוד הנח"ל החרדי על טהרת הגברים. אם לא נדע לעצור את התהליך, יימצאו בעתיד יותר ויותר גדודים שנשים תודרנה מהם. כרגיל יימצאו פתרונות יצירתיים. כבר עתה ישנן מסגרות שבהן מדריכות מורשות להעביר שיעורים פרונטליים, אבל את התרגול המעשי מבצעים גברים, "כדי שלא יהיה מגע". מה שמדאיג בגישה הסתגלנית הזאת הוא התפיסה שערכי החילונים אינם ערכים, אלא לכל היותר עמדת פתיחה במשא ומתן. ביום ראשון הכריז גורם צבאי בכיר עלום כי "בצה"ל מודעים לכך שהרחבת גיוסם של החרדים תחייב (!) מסגרות מיוחדות ללא נשים. צה"ל לא אוהב גדודים מגזריים, אבל בשם השוויון (!) אנחנו צריכים לטפח את העניין ולא להתנגד לו. הערך הזה חשוב יותר". נפלא. הדרת הנשים נעשית בשם ערך השוויון. שוויון בין גברים מחייב, מה לעשות, הפליית נשים. אנחנו מבקשים את התחשבותכן. זאת לא הפעם הראשונה, אגב, שבה הנשים נדרשות לשלם את מחיר העסקאות בין גברים חילוניים לגברים דתיים. אני מזכיר לכם שהפקרתם של ענייני האישות בישראל לידי בתי הדין הרבניים—הפקרה שהמשלמות העיקריות עליה הן הנשים–נעשתה באותה הנמקה. תמיד יש משהו נורא חשוב שהנשים צריכות לשלם עליו, למען אחדות גברי העם. מעניינת גם ההתקפלות האוטומטית של הגברים החילוניים במפגש עם עגלוני העגלה המלאה. יהיה החוק הקיים אשר יהיה, יהיו העקרונות אשר יהיו, גיוס החרדים "יחייב" מסגרות ללא נשים. ממש כך.

במדינה המאמינה בערכיה, לא ממהרים לוותר עליהם. השוויון במדינה המאמינה בערכיה אינו נתון למשא ומתן. החרדים נתבעים למלא את חלקם במטלות, כשאר אזרחי המדינה. הם אינם עושים לנו טובה. הם זכאים להתחשבות. הם לא זכאים לוויתור על ערכי יסוד. במדינה נורמלית לא מקימים גדודים מגזריים המתנהלים על פי הוראות "מוריהם הרוחניים" ולא מאפשרים הדרת נשים בשום תנאי. ממש כך.

5 תגובות

  1. זה משום מה כבר ממש לא מפתיע, שהנשים, כמו תמיד צריכות להיות הוותרניות, להיות אלו שמוקרבות על מזבח שיוויון, אידאולוגיה, אחדות של הגברים…נשמעים היום קולות פמיניסטיים רבים, שטוענים שבסיטואציה שנוצרת בצבא, עדיף לוותר על שיוויון כביכול לנשים, ועדיף שנשים כלל לא תתגייסנה יותר.

    אהבתי

  2. אינני מסכימה עם דעתן של פמינסטיות המשלימות עם אי גיוס הנשים לצה"ל, כפי שעולה מתגובתה של רותי, הצבא זוכה בחברה הישראלית ליוקרה שגופים מעטים נהנים ממנה. השירות עדין מקנה כרטיס כניסה הכרחי למסגרות עתידיות. מכתב הקצינות בא בעיתו. בימים בהם ועדת פלסנר וישראל בתינו נערכות לדרוש גיוס שווה ראוי להעמיד בפניהם דרישה חד משמעית להבטחת מקומן של הנשים בצבא במקביל לחלוקה בנטל הגיוס.

    אהבתי

  3. גיוס חרדים? מצוין! הרי זה מה שאנחנו (או אולי לא כולנו) דורשים כל הזמן. המצב החדש ידרוש הערכות חדשה מצד צה"ל. במהלך השנים השתנו תפיסות רבות הקשורות לשרות הנשים אשר זוכות היום (אמנם מיעוטן) לתפקידים בכירים במערך . ביטולו של חיל הנשים הביא לידי ביטוי את התפיסה שהנשים הן חלק חשוב ובילתי נפרד וכי תרומתן הביצועית חשובה ומוצלחת. החשש
    לשינוי מובן ומאוד ריאלי מצד שני גם לנשים יש מה לאמר ובקול רם וצלול.

    אהבתי

  4. בלוג נהדר. הבעיה היא שהוויכוח הוא על מהי מדינה "נורמלית". הפוסט שלך נאה לאלה שמשוכנעים כבר. אחת מהבעיות היא שאין דיאלוג בין שתי קבוצות, יש הרבה דיאלוגים פנימיים. ובמצב הדמוגרפי של החילונים, כדאי שיתחילו להיות דיאלוגים מהסוג הראשון.

    אהבתי

  5. בלוג טוב, כאשר אתה יוצא מהרעש של עצמך, כאשר הביטוי השירי מאמין בעצמו.. ולעניין האייטם הזה- אי אפשר לדרוש תיקון עולם בהיפגש (התנגש) כל העולמות, אי אפשר לקרב אח חרד למוזה מזמרת, במיוחד אם היא שרה על שלום כאילו היא לבד במקלחת. טוטאליות יכולה להיות מקסימה בשירה, שם היא מותרת וכמעט מחייבת. אבל, משמעות החופש במציאות מתפשרת עם תפיסת חופש נגדי ולא מוכר לך. והגבול ופריצתו היא קודם כל בראש שלך.
    אני מאמין שבדרך נכונה ניתן לכבד את האשה ולגייס את החרדי גם בלי לדחוק אותם לאותה יחידה; משל היינו כופים חייל מוסלמי לסמכות רב היחידה.
    לעיתים הסבטקסט של האידאליסט שולל את מהלך שלום הבית.

    אהבתי

כתיבת תגובה