הלנו אתה אם לצרינו?

המאמר שלי מן ה10 עסק בתביעת הדיבה שהגישו אנשי "אם תרצו" כנגד אנשי קבוצת האינטרנט "אם תרצו תנועה פשיסטית (אז יש)". לא נכנסתי לשאלה אם יש מקום לראות ב"אם תרצו" תנועה פשיסטית, אלא בשאלה אם כדאי להפוך את בית המשפט למקום שבו עורכי דין מתחקרים מומחים בשאלות היסטוריות-פילוסופיות מורכבות כמו מהו הפשיזם ומהי השפעה היסטורית, ושופט שאינו מבין בעניינים אלא דבר וחצי דבר יפסוק. אני חשבתי שמוטב היה שכל הדיון הזה ייחסך מאיתנו. התביעה הקנטרנית של "אם תרצו" הייתה צריכה להידחות על הסף, משום שיש לאנשים הזכות להשתמש בשפה בוטה בפלוגתא פוליטית ואין לדרוש מהם להוכיח כי לטענותיהם (שיריבם הוא טיפש, או קומוניסט, או אנטישמי, או גזען, או פשיסט, למשל) יש ביסוס "מדעי."

מה שהפתיע אותי לא היה העובדה שהיו אנשים שחלקו על דעתי– ברור שיש חולקים–אלא הטון המופתע, המאשים, של חלק מן המבקרים. איך ייתכן, תהו, שבמקום לחגוג את נצחון כוחות האור על כוחות החושך העזתי להעלות טיעון שגם הצד השני עלול לעשות בו שימוש חלילה. נכון אמנם שתמכתי בהחלטתו העקרונית של השופט, אבל מדבריי נדף ריח לא נעים של אובייקטיביות, כלומר אפשר לפרש אותם כאילו אין זה ברור כשמש בצהרים ש"אם תרצו" פשיסטים. הייתכן? תגיד אביעד, תהו, הלנו אתה אם לצרינו?

בהחלט לא "לצרינו", אבל אם "לנו" פירושו שירה במקהלה, אז צר לי–אינטלקטואל אינו פשוט תועמלן של מחנה פוליטי. הוא לא עומד בשורה ולא שר במקהלה. אם הוא מבקש את אמון קוראיו ומאזיניו, הוא מחוייב לומר את האמת כפי שהוא רואה אותה.

והוא מחוייב לכבד ביקורת ובלבד שהיא עניינית. בקומפרס מתפרסם היום מאמר תגובה של תומר פרסיקו (לצד המאמר שלי). קראו והגיבו.

:קטגוריותהבלוג, קומפרס compress

10 replies »

  1. ״אבל מדבריי נדף ריח לא נעים של אובייקטיביות״
    טוב יעשה הכותב באם להבא יואיל להזהיר בטרם ישחרר משפט שעלול לגרום לקורא מתוך אייפון בעיצומה של אסיפת הורים לפרץ צחוק שאינו במקומו. חחחחח. לעניין לא חושבת שאובייקטיביות היא גישה נאה בעיני אידיאולוגים משני הצדדים של המפה. בעידן כזה של משהו משהו, המאיים למשהו משהו, אם אינך נוקט עמדה חד משמעית,בעצם הישיבה על השכל הישר, אתה בעצמך המשהו הלא רצוי. להביא 80 שח לועד כיתה ולא לשחק עם האייפון בזמן שהמחנך מדבר

    אהבתי

    • בניגוד אליך, אני ברחתי מאסיפת ההורים אחרי שהמנהלת הסבירה את עמדתה בעניין אמנות במרחב הציבורי ואמרה שבתום דבריה תדבר הרכזת על תפיסת החינוך הביתספרית. המנהלת מסרה לנו את מספר הטלפון שלה וביקשה שנתקשר אליה בכל פעם שמשהו טוב קורה בבית, כי כולנו משפחה ואנחנו רוצים לחלוק את הטוב ואת הרע. אז הלכתי ואתקשר אליה כדי לספר לה שאקט המנוסה הפחדני הזה היה דבר ממש טוב.
      כשחזרתי הבייתה חטפתי שטיפה מהילד על ההתנהגות האינפנטילית שלי. היה מצחיק.

      אהבתי

      • אביעד, יקירי. החובבנות שלך בעשיית בושות לילדים בעת אסיפות הורים מעוררת רחמים אם כי משעשעת. הייתי מעמיסה פה כמה אנקדוטות שהיו יכולות לשפר בהרבה את ביצועך בתחום ולתרום לך מניסיוני המקצועי רב השנים אבל מאחר שהפכת בין בידינג להיות המורה הרשמי שלי השנה, אני חושבת שאתרום את התובנות דווקא להורי. (שמתי עליך 70 נקודות אז אל תבנה על כשלון אפשרי בהימור !)
        טוב. בקטנה: כיתה ו'. אסיפת הורים טעונה במיוחד לאור טענות קשות מאד על קבוצת ילדים בכיתה, שהצטרפו כאינטגרציה מהיישוב טעון -הטיפוח כוכב יאיר או משהו דומה, שהורסת בהנתהגותה הפרועה את המרקם של הכיתה האיכותית עוד יותר שהיתה עד כה בקיבוץ רמת-הכובש ( אין בית ספר יסודי איכותי ממנו. פשוט אין) .כניסה של המורה לאנגלית ,כרסה בין שיניה , היתה הפוגה רגעית מהמתח באוויר. המורה הנחמדה פרסה את תוכנית הלימודים, אך הופרעה על ידי הורה , שחשב שהשאלה- מה יהיה עם התוכנית כשזו תצא לחופשת לידה. ברגע זה שמעתי מישהו מכריז "טוב, נו . היא הרי לא תהיה pregnant continuous ."
        זה מאד הצחיק אותי. אז צחקתי. כל המבטים הנזעמים הופנו משום מה אלי. הבנתי בתבונתי, שאני זו שאמרה את זה.
        מצאתי את זה עוד יותר מצחיק. כולם המשיכו להביט בי ברצינות תהומית. אז כשחזר אלי כושר הדיבור פשוט הסברתי להם שהצחקתי את עצמי.
        זה הניח את דעתם משום מה, או שפשוט הבינו, שלא נאה לנעוץ עיניים באנשים אומללים כמוני .
        מכל מקום, התלמידה הפרטית שלי לא התרגשה. נענשתי רק ב: "נו, באמת, אמא…!" אדיש ,מחמת מורגלות

        אהבתי

      • טוב נו. לא כל אחד יכול לעשות מעשה אינפנטילי. אני, למשל, לא בוגרת מספיק בכדי שיחושו בהבדל

        אהבתי

  2. "אינטלקטואל אינו פשוט תועמלן של מחנה פוליטי. הוא לא עומד בשורה ולא שר במקהלה. אם הוא מבקש את אמון קוראיו ומאזיניו, הוא מחוייב לומר את האמת כפי שהוא רואה אותה."

    הא, מצחיק מאוד. אם כבר, יותר נכון לומר שאינטלקטואל באקדמיה של היום נחשב (בעיני עצמו וחבר מרעיו) ל"אינטלקטואל" רק אם הוא תועמלן של מחנה הסמול.

    אהבתי

  3. לדלית,
    מאסיפות הורים,למוסיקה,ןלקקופוניה.
    יש מקהלות ויש זמרים…אלה ואלה נשמעים(בתנאי שיש קהל…) ואם הקולות צורמים אז מכבים ואם הם ערבים לאוזן אז ממשיכים.
    קללות וניבולי פה בודאי אינם ערבים לאוזן ואצלינו תמיד היו אומרים : זה לא יפה לדבר כך!
    אם על כל קללה היו מזמנים מומחה אנא היינו באים. את מי היו מזמנים לקללה:חושם או תולעת
    או תוגתי או בן נעוות המרדות? את המורה לתנך,ספרות או ביולוגיה?

    ..

    אהבתי

    • 🙂 צודקת, יקירתי! ועל כך אמר הגשש – כל המוציא קללה מפיו, אינעל אבי, אבי-אביו. לכן, מציעה שכל היבחושים בני הביצה הפוליטית , הן הפאשיסטים והן עוכרי ישראל, יאמצו שפה נקייה יותר ולא ירוצו להתבכיין לבית המפשט, כושלאמשלם

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s