הפער בין תחזיות הקורונה האפוקליפטיות (תמותה נוראה בכל העולם) לבין המספרים בפועל (שברי אחוזים ברוב המדינות) מעורר תהיות. בראיון לפני שבועיים בזמן ישראל השוויתי בין בהלת הקורונה לבין בהלת הכפירה באירופה של ימי הביניים. הייתה כפירה, אבל לא בממדים שהכריזו הרשויות. ההידבקות (זאת הייתה המטאפורה) בכפירה הייתה צנועה ומרוכזת באיזורים ספציפיים, אבל אמצעי הטיפול היו דרקוניים ואוניברסליים. וכרגיל, כשהמחלה נעלמה, מישהו נשאר עם הרבה מאד סמכויות חירום והרבה נכסים, גשמיים ורוחניים.
אז האם קונספירציה? לא צריך. מים זורמים מלמעלה למטה בלי יד מכוונת. כוח זורם מלמטה למעלה עם עזרה קלה של כל הנוגעים בדבר. הבהלה הראשונית ניזונה מרואי שחורות מקצועיים ועתידנים שיכולות החיזוי שלהם אינן שונות מאלה של קוראים בקפה. היא ניזונה מן החוזה הבלתי כתוב של העולם החדש, מן ההבטחה למאה אחוזי בריאות ולצמיחה בלתי פוסקת. אחר כך באו חשש מהודאה בספקות והגילוי שסמכויות חירום הן דבר מענג ומועיל. כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה שהבוס שוכב עליה. יש בזה משהו.
הבלוג של אביעד קליינברג 
Hear, hear
אהבתיאהבתי