המצאת האשכנזיות והמזרחיות

המאמר הזה התפרסם לראשונה לפני שלוש שנים ונשאר, אבוי, רלוונטי.

יש משהו מוזר בדיון המתנהל בימים אלה בארץ על יחסי "מזרחים-אשכנזים". זה מתחיל בקטגוריות. המונח המועדף על חובבי התקינות-הפוליטית, "מזרחים", הוא מונח אוריינטליסטי במובהק. זה אינו מונח שצמח בין אנשי קבוצה המדוברת עצמה (אלה קראו לעצמם במאה שמות אחרים), אלא גיבוב של כל מי שהוא לא אשכנזי לקטגוריה נוחה אחת. כל מי שאינו חלק מן "התרבות המערבית" הוא "מזרחי", יהיה אשר יהיה מיקומו הגיאוגרפי. לפעמים צריך להזכיר לאנשים שמרוקו ממוקמת ממערב לשוויץ ולסקנדינביה וכמובן ממערב לרוסיה, לאוקראינה ולפולין, להונגריה ולרומניה. "מזרחים", כמו "אשכנזים" הוא כינוי הכורך יחד קהילות יהודיות שהקשרים ההיסטוריים ביניהן היו רופפים מאד. לפני הולדת ה"מזרחים" היו "ספרדים". גם השם הזה הוא הכללה המעלימה הבדלים עמוקים, אבל לו יש לפחות שורשים היסטוריים אותנטיים. היהודים בארצות הנוצרים נטו בתחילה להתפלל בנוסח "אשכנז" ואילו היהודים בארצות האסלאם התפללו ברובם כמנהג "הספרדים". אלה נעשו אפוא אשכנזים ואלה ספרדים. בשני המקרים, חשוב לזכור, מדובר בהשתלטותה של אליטה מערבית קטנה על קהילות מקומיות בתהליך שמחק חלק מזהותן המיוחדת. "אשכנזים" הם יהודים שחיו תחת שלטון הנוצרים ואימצו את נוסח התפילה שהנהיגו יוצאי אשכנז (צפון צרפת וגרמניה) במזרח אירופה בימה"ב המאוחרים. ה"ספרדים" נוצרו כתוצאה מהשתלטות תרבותית של אליטה מערבית קטנה (יוצאי ספרד ופורטוגל) בשלהי המאה ה15 על המגוון העצום של נוסחים מקומיים בארצות האסלאם. בקהילת "בוכרה" למשל ההסתפרדות התחוללה רק בשלהי המאה ה18. הרב יוסף ממן, שהגיע לקהילה מצפת, הכריז אז כי בני הקהילה הם מצאצאי גולי ספרד ושכנע אותם לנטוש את נוסח התפילה הפרסי שבו נהגו להתפלל. הוסיפו לכך את העובדה שחסידות מזרח אירופה אימצה לעצמה נוסח תפילה המכונה "נוסח ספרד" דווקא ותקבלו בלגן מושגי.

 "המזרחיות" וה"אשכנזיות", להבדיל מנוסחי התפילה האשכנזי והספרדי הן המצאות ישראליות. היהודים המכונים אשכנזים לא ראו את עצמם כיחידה תרבותית אחת. יהודי גרמני בז מעומק ליבו ליהודי המזרח (מזרח אירופה)—"האוסטיודן"—בהתנשאות אוריינטליסטית למהדרין. גם בני קהילות אחרות (ליטאים, פולנים, רומנים, הונגרים, גליצאים) התייחסו אלה לאלה בחשד ובלעג. הרומני גנב, איש גליציה אוויל, ההונגרי טיפש, הגרמני פוץ, הליטאי מתנשא ועל הפולני מוטב לא לדבר. בת שהביאה בן זוג מקבוצה אחרת זכתה לא פעם בפרצוף חמוץ ובמבול של סטריאוטיפים מבזים. זה אפיין לא רק את ארצות הנוצרים. "הספרדים" במרוקו התייחסו בבוז לדוברי הברברית ("השלוכים"). בהודו קיימו יהודי קוצ'ין הפרדה בין "יהודים לבנים" ל"יהודים שחורים" ובחלק מן ההיסטוריה שלהם ראו "הבגדאדים" של הודו באנשי קהילת "בני ישראל" המקומית נחותים שאין להתחתן בהם ואין להתפלל אתם באותו מנין. מצד שני ברוב הקהילות לא היה מתח בין יהודים אשכנזים לספרדים, משום שמלבד במקרים מעטים (למשל בקהילת אמסטרדם) לא היה מגע בין שתי הקהילות.

 כל זה השתנה עם ההגעה למדינת ישראל. בישראל התקיימו זו בצד זו קהילות שמוצאן בארצות הנוצרים וקהילות שמוצאן בארצות המוסלמים. יתרה מזאת, יוצאי ארצות האסלאם, שהיוו לפני השואה כ10% מכלל יהודי העולם (רובו המכריע של העם היהודי הוא במונחים ישראלים "אשכנזי") היוו בישראל כמחצית מן האוכלוסייה. הנהגת היישוב הייתה כמעט כולה מזרח-אירופית ודוברת יידיש. היא נטתה לראות ביהודי ארצות האסלאם (דוברי הערבית והלדינו) מעין כוח עזר לסחיבת העגלה המדינית, כוח שנועד לפתור את הבעיה הפוליטית והתרבותית של יהודי מזרח אירופה. הציונות נועדה במקורה להם. רק אילוצים חיצוניים (סירובם של רוב יהודי אירופה להגר לישראל) יצרו את המצב, האנומלי מבחינת ההנהגה, שבו החברה בישראל אמורה להתאים את עצמה גם לצרכיהם של יהודי ארצות האסלאם ולהפסיק לראות בהם מעין "תאונה" היסטורית שתבוא על תיקונה כשיגיעו לישראל ההמונים שלהם נועדה המדינה.

 כאן מתחילים העניינים להסתבך. האידיאולוגיה הציונית השלטת לא הכירה בהפרדה קהילתית. היא הכריזה על אחדותו של עם ישראל –אחדות שנדרשה לה לצורכי בניית אומה. על אף שהאליטה הייתה מזרח-אירופית ודוברת יידיש, היא לא בקשה ליצור כאן קהילה מזרח אירופית מורחבת, אלא, יש מאין, ישראלי חדש. במדינה החדשה לא דברו יידיש אלא עברית, לא במבטא אשכנזי, אלא בספרדי דווקא. במדינה החדשה בזו לכל התכונות של היהודי המזרח אירופי הגלותי, כינו אותו אבק אדם, צאן מובל לטבח, סוחר רמאי, שתדלן כנוע—בקיצור יהודון. הוא היה האויב התרבותי. כל הבאים ארצה נדרשו לשכוח את מורשתם—את הגלות—ולהתחבר לשורשיהם המקראיים המדומיינים, לפני שנעשו פולנים ותימנים, עיראקים ורומנים.

אלא ששכחה תרבותית היא עניין אחד והעדפת הדומה לך עניין אחר. גם כאשר ניהלו מלחמת חורמה כנגד הגלותיות המזרח אירופית (מלחמה שלא נעדרו ממנה אלמנטים אנטישמיים) ידעו פקידי הממשל הישראלים יוצאי מזרח אירופה "לסדר" עניינים לבני מינם ולבני עירם. לא מעט "אשכנזים" לא-מזרח אירופים גילו זאת עד מהרה. "היקה" אולי לא היה מאוס כיוצא השטייטל, אבל הוא לא היה "משלנו." אנחנו לא מכירים את המשפחה שלו ולא ממש מבינים את השפה שלו. יהודי "אמתי" אמור לדבר יידיש. יהודי טוב אמור להיות ציוני. יהודי מצטיין הוא חבר מפא"י.

עכשיו הוסיפו לכך את העובדה שהתרבות שהביאו אתם יהודי ארצות האסלאם הייתה תרבותם של אויביי המדינה, שמנגנוני התעמולה שלה הציגו כמפגרים ורצחניים. השמירה על "פער האיכות" המיתולוגי שלנו לא הייתה רק שמירה על עליונות בטכנולוגיה (שהגיעה מן המערב), אלא גם הצטרפות למשפחת המדינות "המתוקנות"—כלומר המערביות. התרבות הערבית, כמו תרבות השטייטל, הייתה אנטיתזה לתרבות המערבית הנערצת. חשוב לזכור שהתרבות שאותה נדרשו יהודי ארצות האסלאם לאמץ לא הייתה תרבותם של יהודי מזרח אירופה, אלא התרבות שאותה אימצו אלה לעצמם מבחירה, תוך הרס שיטתי של שורשיהם ההיסטוריים. תרבות המערב המזוהה בארץ עם "האשכנזים" היא בעבור רובם תרבות זרה. הרקע התרבותי ההיסטורי של רוב ה"אשכנזים" בישראל אינו פרויד וקפקא ואיינשטיין, אלא הרבי מקוצק והמגיד מדובנא. התרבות ההיסטורית שלהם היא, במונחים ישראלים, "מפגרת" ו"גלותית" לא פחות (ואולי יותר) מן התרבויות העיראקית, התימנית והמרוקאית. יוצאי מזרח אירופה החילונים בארץ השליכו את תרבותם ההיסטורית לפח ואימצו את תרבות המערב הגויית. על התרבות הזאת אין להם זכות יותר גדולה משיש ליהודי מרוקו. כל דצריך ייתי ויכול.

 האפלייה לרעה של יהודי ארצות האסלאם לא הייתה אפוא נטועה באידיאולוגיה. היא הייתה במהותה אנטי-אידיאולוגית, משפחתית, "פרוטקציונרית". מבחינות רבות הגישה הזאת פגעה לא רק ב"מזרחים" אלא גם בלא מעט "אשכנזים" שלא היו להם חברים במקומות הנכונים ושלא השתייכו לממסד הפוליטי הנכון.

לפני שאעבור לדיון המתקיים כעת בנושא היחסים בין "אשכנזים" ל"מזרחים", ראוי להזכיר עוד תופעה מוזרה. הקבוצה המזוהה ביותר עם מזרחיות, מפלגת ש"ס, היא מבחינות רבות קבוצה אוריינטליסטית קלאסית. הסקטור היחיד שבו אפליית יוצאי ארצות האסלאם נעשתה ונעשית בריש גלי ולא בקריצת עין הוא הסקטור החרדי. יחסם של החרדים ליהודי ארצות האסלאם הוא יחס מתנשא ומתבדל. הם לא אימצו את האידיאולוגיה הציונית שקובעת כי כולם אחים, אלא המשיכו את התפיסה "הגלותית" המבחינה הבחנות בין היתר על בסיס הדם ("ייחוס"). אנשי ש"ס שיצאו לכאורה להילחם באפלייה הבוטה שאפיינה את "עולמה של תורה", עשו זאת תוך אימוץ גמור של תפיסת עולמם של המפלים. מחזירי העטרה ליושנה אימצו לא רק את הלבוש המזרח אירופי, אלא גם את תפיסת הלימוד המזרח אירופית, את מוסדות הלימוד שלה ואת מבנה הקהילה החרדית המזרח אירופית המכורה לחומרות. אולי חשוב מכל, הם מילאו תפקיד חיוני בהאחדה של הקהילות השונות של יוצאי ארצות האסלאם ובהפיכתן לקהילה אחת—"מזרחית", כלומר בהפיכת הזרמים הלא מזרח-אירופים השונים לזרם אחד—"המזרחים".

"המזרחיות" הישראלית היא תופעה קלאסית של אימוץ נקודת השקפה של האחר. בעיני ה"אשכנזי" הגזען כל מי שאינו כמוהו הוא "פרענק". אין הרבה חשיבות להבחנות. "המזרחיות" הרדיקלית מאמצת את הגישה הזאת לא רק בתחום הדתי, אלא גם באחרים. המאבק באפלייה נעשה בתוך הקטגוריה המומצאת "מזרחים" ובשמה. המאבק הזה מנסה ליצור שני מחנות ברורים—"אשכנזים" ו"מזרחים". דא עקא שהקיפוח על רקע מוצא ותרבות אינו מתחלק במובהק על פי הקווים הללו. ראשית, ההבחנה הזאת נוטה להתעלם מאובייקט האפלייה העיקרי של החברה הישראלית—הערבים, שכל היהודים, "אשכנזים" ו"מזרחים" שותפים לדחיקתם לשוליים. שנית, הוא מתעלם מן התפקיד המזיק שממלאים מזרחים בקיפוח: ש"ס היא אמנם מפלגה שכל נציגיה בכנסת מזרחיים, אבל היא עושה רק לביתה. הדחיקה של ערבים, נשים ולא חרדים על ידי עסקני ש"ס "נסלחת" בשם הסולידריות המזרחית. שלישית, הוא מתעלם מן העובדה שבמדינת ישראל שיעור הנישואים בין "אשכנזים ל"מזרחים" עולה על 20%. שיעור הנישואים בין קבוצת הרוב לקבוצות מודרות באמת (שחורים בארה"ב, ערבים בישראל) הוא בדרך כלל אחוזים בודדים. פירוש הדבר הוא שישנה בישראל קבוצה גדולה מאד של אנשים "מעורבים". כדי לשמור על הקווים המדומיינים בין הקבוצות, צריך ליצור אבחנות גזעניות המבוססות על דם (כמה דם מזרחי נחוץ כדי להיחשב מזרחי?), זאת על אף שיותר ויותר ישראלים אינם לא "אשכנזים" ולא "מזרחים".

כל זה אינו אומר שלא הייתה בישראל אפלייה של יוצאי ארצות האסלאם. הייתה. זה לא אומר שלאפלייה הזאת אין תוצאות גם כיום. יש. מי שלא זכה לשוויון הזדמנויות מוצא את עצמו מפגר במרוץ שלא באשמתו. יש בישראל גם גזענות פשוטה כנגד "מזרחיים" (ובמידה מעטה יותר גם כנגד "אשכנזים"). הגזענות, בכל צורותיה, ויהיו אשר יהיו נשאיה, ראויה לכל גינוי. חברה טובה לוקחת אחריות על תחלואי העבר ונלחמת במעשי הנבלה של ההווה. היא אינה חייבת לעשות זאת על פי קווי ההבדלה שקבעו המקפחים. במדינת ישראל יש קיפוח. צריך לתקן אותו. האם התיקון צריך להיעשות על ידי בדיקת שושלות היוחסין של אלה שאינם זוכים בנתח ראוי מן העוגה? אני לא בטוח. צריך לוודא שאיש אינו מופלה בשל מוצאו. לא בטוח שצריך לייצר מכל המופלים קטגוריה חברתית-תרבותית יחידה.

 עכשיו אנחנו חוזרים לדיון המתקיים כיום. הדיון המצביע על עוולות העבר כלפי יוצאי ארצות האסלאם הוא דיון חשוב שיש לקיים אותו בכנות הגדולה ביותר. אבל המתדיינים כיום נוטים להכניס את הדיון בכור ההיתוך הישראלי ובעוולותיו, אז והיום, לתוך תבנית דואליסטית פשטנית. אין צורך לדידם להבין את הרקע ההיסטורי או את ההתפתחויות החברתיות (למשל את העלייה הדרמטית בשיעור "נישואי התערובת"). לדידם הסיבה לאפליית יוצאי ארצות האסלאם היא גזענות טהורה, שאינה תלויה בזמן ובמקום. יתרה מזאת, הגזענות הזאת אפיינה ועודה מאפיינת את "האשכנזים" כמכלול. ההסבר הגזעני מאפשר לרדד את הדיון, לעקור אותו מכל הקשר ולהבחין בין בני אור לבני חושך.

ההסבר הזה פשוט מידי. לא זו בלבד שהוא מעתיק את המציאות הישראלית להקשרים לא רלוונטיים (קיפוח המזרחים אינו דומה לקיפוח השחורים בארה"ב ואפילו לא לקיפוח הערבים בישראל), בצורתו הגורפת הוא הופך את "המזרחים" לשחקן פסיבי, נטול אחריות מוסרית וחברתית. השאלה מדוע אין יותר מצליחנים "מזרחיים" אינה ניתנת לתשובה רק במונחי היחסים בין יוצאי ארצות אירופה ליוצאי ארצות האסלאם. לפחות חלק מן הקשיים במוביליות של קבוצה כזאת או אחרת נובעים מערכיה, תרבותה, מסורותיה ומנהיגותה. העברת כל האחריות ל"מדכא" מניבה רווח רגשי, אבל בה בעת היא משתקת מוסרית ומקבלת במשתמע את האינפנטיליזציה שהמדכא עושה למדוכא. המהפכה הציונית, להזכירכם, התחילה בביקורת עצמית חמורה, על אף שהיו ליהודי מזרח אירופה כל הסיבות שבעולם להאשים במצבם את שכניהם הנוצרים.

הבעיה האחרונה היא הנטייה להאשים בכל הרעות לא ממסד פוליטי מסוים, אלא את "האשכנזים", כקבוצה. ההאשמה הזאת היא גזענית ממש כמו האשמת "המזרחים" בעצלות או ביבבנות. הממסד הפוליטי בישראל פגע ופוגע ברבים, "מזרחים" ו"אשכנזים". לא כל "האשכנזים" בישראל היו חלק מן האליטה. רבים מהם הגיעו עם מעט מאד השכלה ומעט מאד רכוש. הם היו פליטי אחת האיומות ברדיפות שידעה האנושות. הם הדחיקו את כאביהם ועבדו קשה כדי להבטיח לילדיהם עתיד טוב יותר. חלקם נהנה מהעדפה, אבל רבים עשו הכול בדרך הקשה. הם לא "גזע האדונים". בתהליך יצירת כור ההיתוך הישראלי שילמו רבים מחיר כבד. ההאשמה הקולקטיבית הופכת אותם משותפים לתיקון לאויבים. לא פעם היא מלווה בהוקעה גורפת של המורשת היהודית המזרח-אירופית כולה: מאכליה מגעילים, תרבותה מרושעת ומתנשאת, שפתה מעוררת גיחוך, כאביה חסרי משמעות או מניפולטיביים וקורבנותיה למען הכלל תכסיס להשתלט על הזולת. לא פעם די בשם המשפחה של הדובר, ומבלי לדעת עליו דבר מלבד שם המשפחה, כדי להוקיע אותו לא רק כמדכא, אלא כמתנשא ויהיר ששנאת "מזרחים" טבועה בדמו. הגישה הגזענית—כן כן, גזענית—הזאת מרתיעה לא פחות מן הגישה הגזענית ההפוכה (אתם, "המזרחים", חבורה של בטלנים ובכיינים) ומן הגישה המתרפסת של  "אשכנזים מודעים" הממהרים להכות על חזם ובעיקר על חזם של "אשכנזים" פחות "מודעים" מהם. לא מעט "אשכנזים" שהיו יכולים להיות מאזינים אמפתיים לסיפור ושותפים מלאים למאמצי התיקון, מגיבים ברתיעה לנוכח התחושה שהדרך היחידה שהמזרחיסטים מתירים להם לגלות אמפתיה כלפי אחיהם "המזרחיים" היא על ידי הגחכתה של מורשתם והרשעתה בפשע קולקטיבי, שרובם אינם חשים כי הם והוריהם (בהנחה ששניהם אשכנזים) אשמים בו. חשבון הנפש בעניין היחס ליהודי ארצות האסלאם הוא חשוב ונחוץ. חשוב לערוך אותו ללא מניפולציות וללא גזענות, משני הצדדים

33 replies »

    • ניתוח רחב ונכון, עדיין חסרים אלמנטים, כמובן לכלול את הכל, נדרש ספר, המאמר ראוי להלמד בבתי ספר, ואולי גם להיקרא על ידי חברי הכנסת. תודה לאביעד קליינברג. אשכנזי? חחחחחחחחח

      אהבתי

      • המאמר נפתח באבסורד: הכיצד לא ישאר רלוונטי אם אין מי שיניע את השינוי. המאמר טוב ואכן ראוי לבמות גדולות יותר. אביעד קליינברג; למה שלא תקים מפלגה או שלסירוגין תצטרף לאחת מאלו הקיימות?! כי הרי אם לא – גם בעוד שש שנים נקרא/נצטרך לקרוא את אותו המאמר.

        קדימה! אנחנו מחזקים את ידיך!

        Liked by 1 person

  1. מאמר מרתק.
    הבעיה במאמר לדעתי, היא הנטייה להיסטוריה במקום לסוציולוגיה.
    נכון, אשכנזים ומזרחיים הם קבוצות מומצאות. בדיוק כמו פלסטינים, דרך אגב, שהמחבר קורא להם ערבים אולי בגלל שגם הוא שם לב לדמיון.
    אבל, העובדה שקבוצה היא מומצאת איננה אומרת שאיננה קימת. ההפך הוא הנכון. כל הדתות והלאומים הם מומצאים, וארחיק לכת לומר שכך נכון לכל החברות האנושיות. ובכל זאת, אנשים אוהבים להזדהות כיהודים, כאנגלים, כפלסטינים וגם כאשכנזים/מזרחיים. ומרגע שעשו כן ההגדרה קיימת. לומר שהגבולות להגדרה הזאת מטושטשים זה להתעלם מכך שזה נכון לרוב הקטגוריות החברתיות, לדוגמה שאלת "מיהו יהודי" או הבדיחה על true scotchman. ובמקרה של המזרחיים (כמו גם במקרה של מצעד השרמוטות שהיה השבוע) מדובר בריקליימינג של המושג- אתם קראתם לנו כך לגנאי, ואנו ניקח את המושג שלכם ונמלא אותו בתוכן שיהפוך אותו לשלנו.

    אהבתי

      • וכמובן מתקיימת כאן גם האמירה האיקונית It's the economy (money) stupid: בשנות ה-60 יוצאי ארצות האיסלאם ראו בעיניים כלות את שכניהם הפולנים/הונגרים/רומנים שעימם אכלו ביחד חצץ בשיכוני עמידר ומעונות עולים ג', מפליגים להם על כנפי השילומים לדירות ארבעה (!) חדרים בצפון תל אביב ובכרמל הצרפתי עם פרייבט חונה בכניסה ומנוי בפילהרמונית בשביל הפרווה של הגברת, מה שהתפתח בהמשך להפרדה בחינוך, בתכני שעות הפנאי וכל שאר הסיפור העצוב והבלתי נגמר

        אהבתי

  2. מאמר וניתוח מצויין. חבל שאינו מפורק לנושאים..לפרקים. שיהיה יותר קל להתמקד בנקודות שהעלית.
    סדרה.. ראוי לפיתוח למחקר.

    אבל – ברשותך – אני חושבת שהשורה התחתונה, המסקנה – יותר רחבה ממה שהצעת..

    הצבעת על עמדות ודעות ויחסים בעייתיים בין יהודים יוצאי תרבויןת, מדינות רבות ושונות, ויש גם כאלה שלא הוזכרו, או שהמעטת בסבלן.

    לכן, לדעתי, המסקנה צריכה להיות שיש מקום לבחון את העוול שנגרם ליוצאי צפון אפריקה והאיסלאם כחלק ולצד הקבוצות האחרות שסבלו.

    זה דיון חשוב לדעתי לא כדי לתקן את ההווה באפליות חדשות, שהפכו כבר מזמן לכלי פוליטי או מסחרי, אלא כדי להרחיב את ההבנה והאמפתיה הכללית, ולחזור להבנה של משמעות כור ההיתוך, כהבנה אסטרטגית.

    אולי החזרת המושג הזה לשיח הציבורי תסביר מה כדאי לנו הציבור לנסות לעשות כאן. וטולי גם תחליש את הביקורת על מה שנראה לחלקים כחיסול ממוקד של תרבות או שפה בשנות המדינה הראשונות.

    הסיכסוך הבינעדתי משרת מטרות פוליטיות או כלכליות של קבוצות שדורשות אפליה … חדשה , חץומעוררות שנאה ולא מאפשרות סולידריות על בסיס צרכים אמיתיים. מציאותיים

    ברור שיש מי שמעדיף שהציבור ימשיך להתנגד ולהסתכסך בינו לבין עצמו , במקום להילחם מול השלטון על שיוויון הזדמנויות וצדק חלוקתי – בלי קשר למוצא , אלא על בסיס צורך בהווה.

    אהבתי

  3. בהמשך למאמר המצוין, יהיה מעניין לבחון השתייכות פוליטית ככלי לבדלנות אתנית. ישנה תחושה כי בשנים האחרונות השתייכות פומבית לשמאל הפכה להיות טרנד "אשכנזי" חילוני גם במחיר של שינוי דעה פוליטית או ללא קורלציה בין דעות אישיות להשקפת השמאל. העיקר לא להיות שייך למחנה האחר. כנ"ל לגבי השתייכות מזרחית לימין כי "שמאל זה אשכנזים".
    בבחינה של דעות נקודתיות בין המגדירים עצמם ימין ושמאל, אני מאמין כי רב הדומה על השונה ומה שמוביל רבים להגדרות, זה הרצון להמשיך ולהתבדל דווקא מבחינה אתנית.
    רואים זאת בכל ויכוח פוליטי בו כמעט תמיד מתישהו יוצא השד העדתי וזה הופך לדיון תרבותי פנימי בין ה"ברברים" ל"נאורים" בלי קשר לצרות החוץ שלנו.

    אהבתי

  4. אתה נורא '80.

    הניתוח שלך מושקע, מעמיק וראוי להישמע כהרצאה בין כתלי האקדמיה. אבל, הוא לא היה אקטואלי כבר כשפרסמת אותו – לפני שלוש שנים. הוא היה נכון לשנות ה-80 ואולי גם לשנות ה-90.

    הדיון על אשכנזים ומזרחים ממש לא שנות אלפיים.
    זה שעושים מזה כותרות, לא אומר שבחברה הישראלית באמת מסתכלים אחד על השני בעיניים עדתיות.
    תסתכל על המטה הכללי של צה"ל – האם אתה יכול לחלק את חבריו לאשכנזים או מזרחים ?
    כנס לאוניברסיטה, קבץ מסביבך סטודנטים מכל המגמות, ותנסה להצביע על אשכנזי או מזרחי. הכשלון מובטח.
    כנס לחברות הייטק ונסה לעשות סדר עדתי בין המתכנתים – תיכשל, ולכל היותר תמצא ביניהם שמות משפחה סטריאוטיפים, וחלק גדול מהם בכלל ממשפחות מעורבות.
    בבתי ספר, בגני ילדים – אין לנוער מושג מה מביע ארץ המוצא של הסבתא שלהם.
    בישראל 2016 יש רק ישראלים – אין אשכנזים ומזרחים.
    גדל כאן דור שלישי ורביעי לקיבוץ גלויות שלא מדבר יידיש ולא מרוקאית.

    יש כאלה שנשרכים מאחור ומחפשים תירוצים לכשלונותיהם בחיים ויש מחוללי מהומות מקצועיים שתופסים עליהם טרמפ – מירי רגב ואריה דרעי נושאים את הדגל, ואמנון לוי הולך אחריהם ומקושש רייטינג כשהוא נח קצת מהעיסוק על חרדים וחרדיות. ויש גם פנסיונרים תרבותיים – כמו גידי אורשר ויאיר גרבוז – שמסרבים לפרוש מהבמה התרבותית בכבוד, כשהם בשיא, ומתעקשים להזדקן כמו הרב עובדיה עם פליטות פה שטותיות.
    ומי נהנה מהחגיגה ? YNET, וואלה, פייסבוק – שצריכים טראפיק.

    ואגב, עצם העיסוק בדיון – ממש לא פותר את הבעיה, אם היא היתה קיימת. כי מדובר פה בדיון של משוכנעים.

    ברשותך, אקח את המאמר שלך, ואתייק אותו בפולדר – שנות ה-80.
    זה פולדר ארכיוני שמתוייקים בו כל הפרשיות הלעוסות והטחונות לעייפה – "עסק הביש" ומי נתן את ההוראה, מי פרק את הפלמח, אלטלנה, הפילוג בקיבוץ המאוחד, מי הוא האנס מהדרום, ומי אחראי על הרצח בפרשת סטולרו-יכמן-צ'צ'קס.

    אהבתי

  5. הנה תגובה שלי לחברת פייס בנושא ולאור המאמר אני שמחה בו.למדתי גם "חקר משפחה"בבית התפוצות ושם גם יצרו את ההבחנה בין מזרחיים וספרדים ואף פעם מזרחיים לא היו מוכנים לקבל את האבחנה הזו.הנה-
    הנה התגובה שלי-טל,בעיני אלה שחושבים אחרת ממך את נקראת אשכנזיפטית.את התשכנזת.לי,עוד בזמן ההפגנות ההן שהיה מסוכן להיות אשכנזי(שכחו שזה קרה),כשאמרתי שסבתא שלי היא צאצא של מגורשי פוטוגל אמרו שזה לא נחשב.הריב בכלל הוא בין מעמדות בין שלוכים לאנשי פז וקזבלנקה,בין אשכנז של מזרח אירופה ומערב אירופה,בין תימנים לעיראקים,בין תימנים שעברו ללונדון לבין אלה שעלו לארץ ,בין מרוקאים שעברו לצרפת ומול אלה שעלו לכאן ובין עוד עדות המזרח והספרדים,בין מזרחיים יוצאי קיבוץ לבין עיירות פיתוח ובין אלוהים יודע מי עוד..ולכן מעניין לשמוע אנתרופולוג מדבר על זה…והכי ברור שכל מי שרוכב על זה הם עסקני מפלגות במיוחד מפלגה אחת או שתיים שנהנות להתסיס.

    אהבתי

  6. הבעיה היא שכאשר אנחנו מתעסקים עם גידי אורשר ואריה רוטנברג אנחנו נותנים להם להשתלט על השיח ולהטות אותו למקומות שרק גורמים נזק. מי שכתב שרווחתם של חלק גדול מהאשכנזים בקליטה נעשתה במחיר סיבלם של מזרחים היא אניטה שפירא בסיפרה ככל עם ועם שיצא בהוצאת מרכז זלמן שזר.(מדובר בעליית גומולקה של יהודים שהגיעו מפולין בין 1955 ל 1960 ואולי לפני,וביהודים שהגעתם מברה"מ שקיבלו בפועל דירות חינם ומכוניות חינם בגלל האינפלציה).

    בנוסף לכך גידי אורשר דיבר על התרנגולת מעל הראש שבאה במקום צינתור. מה לעשות והקהילה היהודית בבגדאד הקימה את בית החולים כבר ב 1910 תחת השלטון העותמני.

    אז גידי אורשר אמר שהקשת המזרחית הם בכיינים והם מטפלים בחוליים בהנפת תרנגולות מעל הראש, ואריה רוטנברג אמר שגידי אורשר צודק. אז מה נעשה להם
    נכלא אותם ? נכה אותם ?
    הרי כל פגיעה בהם תהיה תקדים לשלטון לסתום פיות.

    גידי אורשר ואריה רוטנברג הם לא הגזענים האשכנזים המסוכנים. האשכנזים המסוכנים הם אלה שאומרים ששלום שבזי כמו ביאליק הוא המורשת שלהם,אבל יגידו שיהודה שנהב הוא אנטי ישראלי עלוב שאין לוקחים ממנו ראיה.

    ומעל אותם אשכנזים עומד ארז ביטון עצמו שקיבל את פרס ישראל בגלל שארבעה מועמדים אחרים משכו את מועמדותם ואמר במעמד קבלת הפרס שמי שמסמן היום מוצרים יסמן מחר בני אדם.

    אהבתי

  7. מאמר מרתק ואף חשוב. כדאי להוסיף שרבים מה"אשכנזים" שהגיעו לכאן לא ויתרו על מורשתם מרצון, אלא הוכרחו לוותר על שמם, על שפתם ותרבותם בשם התרבות החדשה ושפתה – העברית, בדומה ל"מזרחים". "כור ההיתוך" היה, כמובן, מכוון ומלאכותי וכל מי שהיגע למדינה המתפתחת עבר תהליך דומה של "עברות" ושינוי מ"יהודי ישן" ל"יהודי החדש".

    אהבתי

    • כור ההיתוך הוא אך ורק מונח. בני אדם אינם מתכות יש בידם הזכות לבחור. לא כולם שינו שם משפחה. אביעד נשאר קליינברג ואחרים נשארו בשמות אבותיהם. כפי שהסינים והאיטלקים נטמעו בתרבות האמריקאית ונשאבו לתוכה כך גם אנחנו. ועובדה שרבים מאיתנו נהנים ממאכלים וממונחים מגוונים בני תרבויות שונות. ניצולי שואה זקנים מקופחים ועניים כמו גם עולים אחרים שגורלם לא שפר עליהם.
      מירי רגב התבישה בשפת אבותיה?
      גם אני! בייחוד במעוזי תנועות הנוער. אבל, היא כמו רבות אחרות הרימה ראש,עבדה קשה,והגיעה לאן שהגיעה ויש כמוה לא מעטים/מעטות בכל התחומים.
      את שצריך לתקן ולשפר יש לעשות. אבל הגיע הזמן לרדת מסולמות האשכנזיות והמזרחיות הם לא תורמים כלום מלבד היותם מכשיר ציני בידי פוליטיקאים.

      אהבתי

  8. המאמר טוב אך מתעלם (אולי מחשש פריצת תקינה), מעובדת נטייתם של "המזרחים" "לחזור הביתה" אל מפלגות הימין בכל מערכות בחירות מ-77'. המזרחיות המקופחת נוסח רגב מעולם לא ראתה בדתיים הלאומיים האשכנזים (המתנחלים) גורם המנציח חוסר שיוויון ובאופן עקבי "השלום" לא נראה למזרחיות הזו יעד נכסף שיכול לשאת בחובו תיקון עוולות ישנות.
    אם הלאומנות המשיחית-אשכנזית, הנישאת על ידי קבוצת מיעוט בקרב האשכנזים, לא היתה מקבלת את תמיכת המאסה המזרחית, היתה מפת מדינת ישראל משתנה לעבר גבולות שניתן להסכים עליהם.

    אהבתי

    • ומשהו אישי : מעולם לא יכולתי לאמר "סבתא שלי בישלה כך וכך, עשתה כך וכך" שתי סבתותי קבורות (אם אפשר לקרוא לכך קבר) בהר העפר במיידנק.
      איך אמר בגין? :"יהודים, אחים.." אנא קצת פרופורציות בבקשה.
      וללמד את רבי יהודה הלוי, הרמבם,מחמוד דרוויש רבינדרנט תגורי וביאליק ודוד אבידן ולאה גולדברג וארז ביטון והרשימה ארוכה ארוכה מאוד..וגם לקרוא לבד לא מזיק. לא הכל משרד החינוך ולא לעולם ומעולם בנט.

      אהבתי

  9. רעיון ה״מלאכותיות״ של המושג מזרחיים הוא נכון בעקרו, אך לא כל כך רלוונטי. בדומה לרעיון ה״מלאכותיות״ של העם הפלסטיני. נכון להיום, אין זה משנה. מה שמשנה הוא האתוס של הקבוצה עצמה. באופן דומה, אם מישהו יוכיח שיהודי מזרח אירופה הם בעצם צאצי הכוזרים, זה לא ישנה את תפיסתנו העצמית כיהודים ממשיכי דרכם של בני ישראל שגורשו מהארץ.

    אהבתי

  10. כמה תיקונים למה שנכתב במאמר ובעיקר לפסקה הבאה:

    "יתרה מזאת, יוצאי ארצות האסלאם, שהיוו לפני השואה כ10% מכלל יהודי העולם (רובו המכריע של העם היהודי הוא במונחים ישראלים "אשכנזי") היוו בישראל כמחצית מן האוכלוסייה. הנהגת היישוב הייתה כמעט כולה מזרח-אירופית ודוברת יידיש. היא נטתה לראות ביהודי ארצות האסלאם (דוברי הערבית והלדינו) מעין כוח עזר לסחיבת העגלה המדינית, כוח שנועד לפתור את הבעיה הפוליטית והתרבותית של יהודי מזרח אירופה. הציונות נועדה במקורה להם. רק אילוצים חיצוניים (סירובם של רוב יהודי אירופה להגר לישראל) יצרו את המצב, האנומלי מבחינת ההנהגה, שבו החברה בישראל אמורה להתאים את עצמה גם לצרכיהם של יהודי ארצות האסלאם ולהפסיק לראות בהם מעין "תאונה" היסטורית שתבוא על תיקונה כשיגיעו לישראל ההמונים שלהם נועדה המדינה."

    ראשית, יוצאי ארצות האסלם לפני קום המדינה היו לא יותר מעשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה.
    שנית, היתה התייחסות מובחנת ליוצאי ארצות אסלם ולספרדים שחיו בארץ דורי דורות.
    לבסוף, יש כאן היפוך של הסיפור ההיסטורי. בגלל השיעור הזעיר של יהודים מארצות האסלם לפני 44 הם לא העסיקו את ההנהגה. אלא שכאשר התבררה התמונה מאירופה ומנהיגות היישוב הבינה שלא יוכלו לצפות למליון עולים מאירופה, החלו לדון באיכותם של העולים הצפויים מארצות המזרח, עשר שניםלפני שהחלו גלי העליה ההמונית. הסיפור,אם כן, הרבה יותר מורכב ומעניין מזה הליניארי משהו שקליינברג מספר.

    בסופ"ש האחרון הועלה באתר העוקץ מאמר שלי שמתקשר קצת (הרבה) להמצאת המזרחיות. הנה הקישור:

    http://www.haokets.org/2016/07/07/%D7%B4%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%95-900-%D7%A0%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8/

    אהבתי

  11. "יתרה מזאת, יוצאי ארצות האסלאם, שהיוו לפני השואה כ10% מכלל יהודי העולם (רובו המכריע של העם היהודי הוא במונחים ישראלים "אשכנזי") היוו בישראל כמחצית מן האוכלוסייה. הנהגת היישוב הייתה כמעט כולה מזרח-אירופית ודוברת יידיש. היא נטתה לראות ביהודי ארצות האסלאם (דוברי הערבית והלדינו) מעין כוח עזר לסחיבת העגלה המדינית, כוח שנועד לפתור את הבעיה הפוליטית והתרבותית של יהודי מזרח אירופה. הציונות נועדה במקורה להם. רק אילוצים חיצוניים (סירובם של רוב יהודי אירופה להגר לישראל) יצרו את המצב, האנומלי מבחינת ההנהגה, שבו החברה בישראל אמורה להתאים את עצמה גם לצרכיהם של יהודי ארצות האסלאם ולהפסיק לראות בהם מעין "תאונה" היסטורית שתבוא על תיקונה כשיגיעו לישראל ההמונים שלהם נועדה המדינה."

    ראשית, יוצאי ארצות האסלם לפני קום המדינה היו לא יותר מעשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה.
    שנית, היתה התייחסות מובחנת ליוצאי ארצות אסלם ולספרדים שחיו בארץ דורי דורות.
    לבסוף, יש כאן היפוך של הסיפור ההיסטורי. בגלל השיעור הזעיר של יהודים מארצות האסלם לפני 44 הם לא העסיקו את ההנהגה. אלא שכאשר התבררה התמונה מאירופה ומנהיגות היישוב הבינה שלא יוכלו לצפות למליון עולים מאירופה, החלו לדון באיכותם של העולים הצפויים מארצות המזרח, עשר שניםלפני שהחלו גלי העליה ההמונית. הסיפור,אם כן, קצת יותר מורכב. מאמר שכתבתי על המצאת המזרחיות, רק בשם אחר, פורסם בסופ"ש שעבר באתר בהעוקץ:
    http://www.haokets.org/2016/07/07/%D7%B4%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%99%D7%95-900-%D7%A0%D7%9B%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8/

    אהבתי

  12. הרעיון להתייחס לכלל קהילות המזרח התיכון וצפון אפריקה כגוש תרבותי אחיד המכונה "מזרחי" לא חדר למודעות הציבורית באופן טבעי. זה נבע ממהלך ממסדי רשמי.

    בשנות השבעים הייתה דרישה לפלורליזם תרבותי ועם עין לבחירות המתקרבות וועדת החינוך והתרבות של הכנסת השמינית ערכה ב 21 במרץ1976 יום עיון על יהודי ארצות האסלאם. הבעיה הייתה שלמרות התנגדותם הנחרצת של חוקרים בעלי מוניטין כמו חיים הלל בן ששון ואחרים, הוועדה התעקשה לכנות את הנושה "מורשת יהדות המזרח". ביחיד.

    כך קהילות צפון אפריקה אבדו את זהותם, נמחקו מההיסטוריה והביבליוגרפיות ונותקו מעברם התרבותי.מי היום זוכר או יודע שלאורך מאות שנים ועד 1976 קראו להם ולעצמם העדה המערבית? או המוגרבים?

    אהבתי

    • מה פרוש איבדו את זהותם?
      האם יוצאי גלויות אחרות שימרו את זהותם?ובמה לדעתך נשמרת זהות?
      ובכלל מה היא זהות?
      מאותו רגע שאנשים משנים את מקום מגוריהם הם נקלעים למציאות חדשה. ואותה מציאות נקבעת על ידי גורמים מגוונים. נקח לדוגמא תלבושות שלבשו נשים תימניות שהיו יפות מאוד לטעמי והיו מאוד מזוהות איתן ועם התרבות ממנה הגיעו. מהר מאוד שונתה צורת הלבוש ואבדה הזהות. זוהי דוגמא קטנה ושולית.
      אז מה היא זהות בסופו של דבר ולמה היא כל כך חשובה בעולם משתנה.
      תרבות זו כבר אופרה אחרת כמו כלכלה וחינוך.

      אהבתי

  13. אפתח בקרדיט על בסיס מאמר חז"ל במסכת אבות בדבר האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. הפניה למאמרך ראיתי בחשבון הטוויטר של אורן נהרי.
    המאמר שלך נפלא, מדויק וממצה. בכל זאת, יש נקודה בה אני חולק עליך, ואני משער שהיא נובעת מהשקפת עולם ופחות מתיאור דברים כהוויתם.
    רוב מוחלט של המאמר שלך מתאר עובדות, ועליהן קשה להתווכח. לא כך הדבר באשר לפרשנות.
    כתבת במאמר: "שיעור הנישואים בין קבוצת הרוב לקבוצות מודרות באמת (שחורים בארה"ב, ערבים בישראל) הוא בדרך כלל אחוזים בודדים", המילה "מודרים" ביחס לערבים בהקשר נישואי תערובת, איננה ממן העניין לטעמי. וזאת, בגלל חומרת נישואי התערובת בהשקפה של היהדות (ולא, רפורמים לא משקפים את היהדות. בכל זאת, 200 שנה מול אלפי שנים) מאז ומעולם. גם אנשים שהיו מנוכרים לזהותם היהודית בצורה עמוקה, פעמים רבות הגורם ששמר עליהם על הזיקה ועל הגחלת העוממת, היה הימנעותם מנישואי תערובת.
    יתר על כן, היות הערבים קבוצה "מדוכאת"- אי אפשר להתעלם מהעובדה שהערבים ניסו להשמיד את שכניהם היהודים, כבר זמן רב לפני ה"כיבוש" של 67' או ה"נכבה" של 48'. בתר"פ (1920) תרפ"א (1921) לא היה שום כיבוש. שלא לדבר על הטבח האכזרי שהיה בחברון ובצפת ובמקומות נוספים בתרפ"ט (1929) בו שכנים ואנשים שהיו בידידות עם היהודים טבחו בהם באופן אכזרי שקשה להעלות על הכתב.
    אין ספק שמדינת ישראל שגתה קשות בטיפולה בחברה הערבית ישראלית. בדברים הבסיסיים ביותר, תברואה, דיור, תנאים סניטריים ותשתיות. אך הדבר לא מצדיק הזדהות אוטומטית עם אש"ף או דעא"ש. קיימת טענה בדבר היות רוב מוחלט של החברה הערבית ישראלית רוצה לחיות בשלום עם היהודים. אני מוכן לקבל את הטענה. אך עובדה, כי המפלגה המשותפת שזכתה בבחירות האחרונות ל13 מנדטים, ולפיכך ניתן לראות בחבריה נציגים אותנטים של החברה הערבית בישראל. מפלגה זו מזדהה אוטומטית עם אויבי ישראל, מחרפת ומגדפת את כל ערכי היסוד של מדינת ישראל, צה"ל, ומנצלת כל במה בינלאומית כדי להכפיש את המדינה ואת הכנסת בה הם עצמם חברים.
    האם עניתי על השאלה בדבר הסיבה ליחס המנוכר להם זוכים הערבים בישראל?

    אהבתי

  14. מאמר מרתק שמסכם בצורה הרבה יותר מדוייקת ועובדתית את תחושותי כיהודיה אשכנזיה שלא השתייכה מעולם לאליטה אלא גדלה בפריפריה, בת ליהודים אשכנזים כפריים.

    אהבתי

  15. זה ממש מרגש!
    אני מתכננת לכתוב פחות או יותר אותו דבר כבר איזו תקופה והנה גיליתי שזה נכתב בלי שנקפתי אצבע.
    ישר כח, דברים חשובים.

    אהבתי

  16. מאמר מצוין וחשוב מאוד.
    תיקון היסטורי, לא כל כך רלוונטי לתזה המרכזית: המפגש בין יהודים "אשכנזים" ל"ספרדים" התרחש לא רק באמסטרדם, אלא גם ובעיקר ברחבי האימפריה העותמנית, שו"תים רבים נכתבו בעניין, רבי יוסף קארו בבולגריה, המהרשד"ם בסלוניקי, הרד"ך ועוד. עוד לפני כן התרחש מפגש כזה באיטליה.

    אהבתי

  17. מסתבר שגם בקזבלנקה המורקאים התפלגו: בני ראבט ,טטואן, טנגיר "ריכוזים שונים אלו היוצרים כתות סגורות ,מתיחסים אחד לשני כאל מינים,כמעט אינם מתערבבים אלה באלה באמצעות נישואים וכמעט אינם מבינים אלה את אלה,כל כך חריף הניגוד בניהם" ירון צור ,ראשיתה של האירגון היהודי בקזבלנקה. עמ 168.
    אחרי שקראתי על קהילת קזבלנקה שאופיינה, בפלגנות, אי סולדאריות, התנכרות חוסר התארגנות קהילתית עד שכי"ח יצר איזה בסיס קהילתי . הבנתי את שורשי השסע העדתי שאתו גדלו יוצאי מורקו. לא היתה להם מושג קהילה כמו ליהודי אשכנז והאמפריה העותמנית.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s